supress
6,473
עריכות
הידור מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←פרטי הדין) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
'''ה[[מזיק]] אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|(קיג)}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|(משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא)}}. | '''ה[[מזיק]] אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|(קיג)}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|(משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא)}}. | ||
== לאחד == | |||
החובה לנאות וליפות דברי מצוה. נאמר בתורה {{מקור|(שמות טו, ב)}}: "זה אלי ואנוהו", ודרשו חכמים: "התנאה לפניו במצוות - עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין". וכן כל מצוה ומצוה צריך לקיימה ביופי ובהידור, למרות שקיומה בהידור מייקר את מחירה.יש אומרים, כי הידור מצוה הוא מן התורה, ויש סוברים שאינו אלא מדרבנן, ויש שכתבו שעיקרו הוא מן התורה, אלא שהתורה מסרה לחכמים להכריע באיזה מקום ההידור מעכב ובאיזה מקום אינו מעכב.'''"הידור מצוה עד שליש"''' - יש מפרשים, שיוסיף כסף בעד מצוה מהודרת עד שליש מדמי אותה המצוה כשאינה מהודרת; ויש מפרשים, ששיעור שליש נאמר לא על הכסף אלא על גודל החפץ שנעשית בו המצוה<ref>. כגון באתרוג לקיום מצות ארבעת המינים, אין להסתפק באתרוג בעל שיעור מינימלי שהוא כאגוז (לדעת ר' מאיר), או כביצה (לדעת ר' יהודה), אלא יש לרכוש אתרוג הגדול ממנו בשליש. ועיין במהרש"א (בחידושי אגדות למסכת בבא קמא דף ט, ב) שנתן טעם לשיעור הידור בשליש הגודל, שכן מצינו הידור דומה בשיעור הלולב, שהוא צריך להיות גדול מן ההדס בשליש.</ref>. ויש מפרשים, שהשליש הוא בכסף וההידור הוא בגודל<ref>. שאם אחד מהאתרוגים הוא בעל שיעור מצומצם - כאגוז לר' מאיר או כביצה לר' יהודה - והשני גדול ממנו, מצוה להוסיף שליש על דמי הראשון ולקנות את הגדול.</ref>.'''"שליש מלגיו"''' - שליש מתוך דמי האינו מהודר, שאם זה שאינו מהודר נמכר, למשל, בששה דינרים, צריך להוסיף עליו שני דינרים, שהם שליש מתוך הששה.'''"שליש מלבר"''' - הוספת חלק שלישי על דמי האינו מהודר, שאם האינו מהודר נמכר, למשל, בששה דינרים, מחלקים את הששה לשניים, ומוסיפים עליו חלק שלישי מבחוץ, כלומר שצריך להוסיף שלושה דינרים.'''"עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה"''' - יש מפרשים, שאותו שליש שיוסיף כדי להדר את המצוה - משלו הוא, כלומר שאינו מקבל את שכרו בחייו, אלא בעולם הבא, ומה שיוסיף בהידור יותר משליש יפרע לו הקב"ה בחייו<ref>. "לפי שעד שליש מוזהר הוא להתנאות במצוה, וכך היא חובתו, ונוטל שכרו ביחד עם שאר מצוות, אבל מה שמוסיף יותר, מידה יתירה עושה, כמפרנס עני ומוסיף לו יותר שנמצא חוננו ואין הקב"ה מקפח שכרו, אלא משלם לו שכר התוספת בעולם הזה, ואוכל פירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא" (ע"פ ערוך, ר"ח ותוס' בבא קמא דף ט, ב).</ref>. ויש מפרשים, שעד שליש צריך להוסיף משלו ודוחק את חייו כדי להדר את המצוה, אבל משליש ומעלה אם זימן לו הקב"ה ממון שלא מיגיעו - יוסיף, ואם לאו חייו קודמים, ודיו בתוספת שליש. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||