supress
6,473
עריכות
ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מאורעות היסטוריים בארץ ישראל
| שורה 34: | שורה 34: | ||
חוקרי המקרא, יהודה אליצור ויהודה קיל, בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מציגים שתי שיטות לקביעת הגבולות: שיטה מרחיבה ושיטה מצמצמת. השיטה המרחיבה מרחיבה את תחומי הארץ לדרום ולצפון. בדרום היא רואה בנחל מצרים את הזרוע המזרחית של נהר הנילוס אשר נקראה "הזרוע הפלוסית" - בקרבת "תעלת סואץ" היום, דהיינו ארץישראל כוללת את כל [[חצי האי סיני]]. בצפון מזרח, מזהים את העיר "פטרה" בתור אדום. ואשר לצפון, הגבול נושק לנהר פרת ו"הר ההר" מזוהת עם הרי אמנוס בצפון סוריה היום. | חוקרי המקרא, יהודה אליצור ויהודה קיל, בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מציגים שתי שיטות לקביעת הגבולות: שיטה מרחיבה ושיטה מצמצמת. השיטה המרחיבה מרחיבה את תחומי הארץ לדרום ולצפון. בדרום היא רואה בנחל מצרים את הזרוע המזרחית של נהר הנילוס אשר נקראה "הזרוע הפלוסית" - בקרבת "תעלת סואץ" היום, דהיינו ארץישראל כוללת את כל [[חצי האי סיני]]. בצפון מזרח, מזהים את העיר "פטרה" בתור אדום. ואשר לצפון, הגבול נושק לנהר פרת ו"הר ההר" מזוהת עם הרי אמנוס בצפון סוריה היום. | ||
== יישוב הארץ == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יישוב ארץ ישראל]]}} | |||
== מאורעות היסטוריים בארץ ישראל == | == מאורעות היסטוריים בארץ ישראל == | ||
| שורה 40: | שורה 44: | ||
[[תמונה:Dead_Sea_from_Mt_Nebo.jpg|left|thumb|250px|מבט לארץ ישראל מהר נבו (ים המלח נראה בבירור) - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Biorgen]] | [[תמונה:Dead_Sea_from_Mt_Nebo.jpg|left|thumb|250px|מבט לארץ ישראל מהר נבו (ים המלח נראה בבירור) - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Biorgen]] | ||
בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) הובטחה הארץ ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]]: " | בשנת א'תתקמ"ח, היא שנת 1948 לבריאת העולם, ( המאה ה- 19 לפנה"ס) הובטחה הארץ ב[[ברית בין הבתרים]] ל[[אברהם אבינו]]: "בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת {{מקור|(ספר [[בראשית]] ט"ו, י"ח))}}. | ||
הקב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר [[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: "אֶרֶץ, | הקב"ה חוזר על ההבטחה ל[[יצחק אבינו]] ול[[יעקב אבינו]], טרם ירידתו למצרים. [[משה רבינו]] בספר [[דברים]], בטרם כניסתו לארץ מוצא לנכון לסכם את סגולותיה של הארץ: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה {{מקור|(י"א,י"ב))}}. הוא זוכה לראות אותה מפסגת [[הר נבו]] )ראו תמונה): "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד, עַד-דָּן. וְאֵת, כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִי עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶרה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר {{מקור|(ספר [[דברים]], ל"ד,א'-ד'))}}. | ||
לפני מותו, משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן|ראובן]], [[שבט גד|גד]] ול[[מנשה|חצי שבט המנשה]]. [[יהושע בו נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]]. | לפני מותו, משה רבינו (המאה ה-14 לפנה"ס) כבש את [[עבר הירדן]] המזרחי מעוג מלך הבשן ומסיחון מלך האמורי ומנחיל אותה לשבטים: [[שבט ראובן|ראובן]], [[שבט גד|גד]] ול[[מנשה|חצי שבט המנשה]]. [[יהושע בו נון]] עבר את [[נהר הירדן]], כבש את הערים: [[יריחו]] וה[[עי]], כרת ברית עם ה[[גבעונים]], ולחם בחמשת המלכים מ[[חבל ארץ יהודה]], הביס 31 מלכים ואת יבין מלך חצור והנחיל את עבר הירדן המערבי לשאר [[שבטי ישראל]]. | ||
[[שאול המלך]] (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. [[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר [[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו: "יְהוּדָה | [[שאול המלך]] (המאה ה-11 לפנה"ס) איחד את העם לממלכה אחת. [[דוד המלך]] השלים את כיבוש הארץ ו[[שלמה המלך]] (המאה ה-10 לפנה"ס) הגיע לגבולות המירביים של ארץ ישראל (ראו מפה) ובספר [[מלכים]] מתואר המצב אליו הגיע העם בארצו: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים {{מקור|(ד',כ'))}}. | ||
בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. במאה ה-6 לפנה"ס ממלכות [[אשור]] ו[[בבל]] כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה. | בסוף המאה ה-10 לפנה"ס, אחרי מות שלמה, ארץ ישראל מתחלקת בין שתי ממלכות: הצפונית -[[מלכות ישראל]] והדרומית - [[מלכות יהודה]]. במאה ה-6 לפנה"ס ממלכות [[אשור]] ו[[בבל]] כובשות את הארץ ורוב תושביה הוגלו ממנה. | ||
| שורה 54: | שורה 58: | ||
=== תקופת השופטים === | === תקופת השופטים === | ||
[[תמונה:Staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|חלוקת ארץ לשבטי בני ישראל; המקור - ויקישיתוף. יוצר האיור - Janz, הכיתוביות בעברית - ברי"א ודניאל צבי]] | [[תמונה:Staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|חלוקת ארץ לשבטי בני ישראל; המקור - ויקישיתוף. יוצר האיור - Janz, הכיתוביות בעברית - ברי"א ודניאל צבי]] | ||
כאשר יהושע בן נון חילק את ארץ ישראל לשבטים התקבלה התבנית של ארץ ישראל בפועל, פחות או יותר. ספר [[שופטים]] מתאר את המובלעות הזרות בארץ והן אינן מועטות והוא מסכם: " | כאשר יהושע בן נון חילק את ארץ ישראל לשבטים התקבלה התבנית של ארץ ישראל בפועל, פחות או יותר. ספר [[שופטים]] מתאר את המובלעות הזרות בארץ והן אינן מועטות והוא מסכם: "וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה', לְנַסּוֹת בָּם אֶת-יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, אֵת כָּל-מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן... חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְכָל-הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי, יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן, עַד לְבוֹא חֲמָת... וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ; וַיַּעַבְדוּ, אֶת-אֱלֹהֵיהֶם{{מקור|(ג',א'-ה' -בדילוגים ))}}. | ||
בספר שופטים מוצגות ההתנכלויות לארץ ישראל, כאשר בין אחת לשנייה, "ותנוח הארץ" - לעתים עד ארבעים שנה. | בספר שופטים מוצגות ההתנכלויות לארץ ישראל, כאשר בין אחת לשנייה, "ותנוח הארץ" - לעתים עד ארבעים שנה. | ||
בין מלכי העמים אשר כבשו זמנית חלק מהארץ אפשר למנות: | בין מלכי העמים אשר כבשו זמנית חלק מהארץ אפשר למנות: | ||
* | * כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם אשר שיעבד את כל ישראל. | ||
* עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב המגיע עד "עיר התמרים" - יריחו. | * עֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב המגיע עד "עיר התמרים" - יריחו. | ||
* השופט [[שמגר בן ענת| | * השופט [[שמגר בן ענת|שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת]] - הודף את הפלישתים. | ||
* יָבִין מֶלֶךְ- | * יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר משתלט על מרכזה וצפונה של הארץ. שירת דבורה מביאה בפירוט את האזורים הפגועים ומציינת: "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל {{מקור|(ה', ו'-ח'))}}. | ||
* העם [[מדין|המדייני]] עולה על ישראל ומגיעים עד [[עזה]]. והתאור מצמרר: "וְהָיָה, אִם זָרַע | * העם [[מדין|המדייני]] עולה על ישראל ומגיעים עד [[עזה]]. והתאור מצמרר: "וְהָיָה, אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם, וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ, עַד-בּוֹאֲךָ, עַזָּה; וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר. ה כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם, יבאו (וּבָאוּ) כְדֵי-אַרְבֶּה לָרֹב, וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם, אֵין מִסְפָּר; וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ, לְשַׁחֲתָהּ {{מקור|(נ', ג'-ה'))}}. | ||
* פלישתים ובני עמון מתנכלים לארץ במשך על תקופת השופטים. | * פלישתים ובני עמון מתנכלים לארץ במשך על תקופת השופטים. | ||
* בימי [[שמשון]] מגיע שליטת הפלישתים והכתוב אומר: " | * בימי [[שמשון]] מגיע שליטת הפלישתים והכתוב אומר: "וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד-פְּלִשְׁתִּים" {{מקור|(י"ג,א'))}} | ||
[[שאול המלך]] נבחר לתפקידו עקב ההתנכלויות לארץ ישראל. הוא יוצא למערכה נגד בני עמון המאיימים על תושבי [[יבש גלעד]]. בכל תקופת שלטונות הוא לחם בפלישתים עד אשר נפל מידם ה[[הר גלבוע|הר הגלבוע]]. והתוצאה הייתה: " | [[שאול המלך]] נבחר לתפקידו עקב ההתנכלויות לארץ ישראל. הוא יוצא למערכה נגד בני עמון המאיימים על תושבי [[יבש גלעד]]. בכל תקופת שלטונות הוא לחם בפלישתים עד אשר נפל מידם ה[[הר גלבוע|הר הגלבוע]]. והתוצאה הייתה: "וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, כִּי-נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְכִי-מֵתוּ, שָׁאוּל וּבָנָיו; וַיַּעַזְבוּ אֶת-הֶעָרִים, וַיָּנֻסוּ, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים, וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן {{מקור|(ל"א,ז'))}} - העם הפלישתי יושב בארץ ישראל. | ||
===מלכות דוד=== | ===מלכות דוד=== | ||
[[תמונה:Davids-kingdom with captions specifiying vassal kingdoms-derivative-work2.jpg|left|thumb|250px|תחום השליטה של מלכות דוד - מקור התמונה:ויקישיתוף, מביא התמונה" Armoruso]] | [[תמונה:Davids-kingdom with captions specifiying vassal kingdoms-derivative-work2.jpg|left|thumb|250px|תחום השליטה של מלכות דוד - מקור התמונה:ויקישיתוף, מביא התמונה" Armoruso]] | ||
דוד המלך כבש את ירושלים ו" | דוד המלך כבש את ירושלים ו"וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד" {{מקור|(שמואל ב' ה' ד'-ו'))}}. הפלישתים עלו לקראת דוד והוא "וַיַּךְ, אֶת-פְּלִשְׁתִּים, מִגֶּבַע, עַד-בֹּאֲךָ גָזֶר" {{מקור|(שם, כ"ה))}} - פלישתים נסוגים מרוב שטח נחלת שבט יהודה. דוד משלים את כיבושיו: "וַיַּךְ דָּוִד אֶת-פְּלִשְׁתִּים... וַיַּךְ אֶת-מוֹאָב... וַיַּךְ דָּוִד, אֶת-הֲדַדְעֶזֶר בֶּן-רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה, בְּלֶכְתּוֹ, לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר- (פְּרָת)... וַתָּבֹא, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק...וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם, {{מקור|(ח', א' ח'))}}. ארץ פלישתים וארץ מואב נכבשים ודוד מגיע לדמשק, ארם עד נהר פרת. בדרום הוא שם נציב עם "אדום". הוא משלים את מרחב הארץ למזרח וכובש את ארץ בני עמון, לאחר היא קוראת לעזרה, כאמור: "וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת-אֲרַם בֵּית-רְחוֹב וְאֶת-אֲרַם צוֹבָא, עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי, וְאֶת-מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ, וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ {{מקור|(שם,י',ח'))}}. | ||
====מסע הפוקדים של דוד==== | ====מסע הפוקדים של דוד==== | ||
| שורה 77: | שורה 81: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הפוקדים של דוד]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הפוקדים של דוד]]}} | ||
'''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא | '''מסע הפוקדים של דוד''' בוצע על ידי [[דוד המלך]] לקראת סוף מלכותו במחצית המאה ה-10 לפנה"ס. עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני תחום [[ארץ ישראל]] הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]]. אמנם, על שר צבאו [[יואב]] הוא מצווה: "שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע" {{מקור|(שמואל ב', כ"ד,ב'))}} אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[מואב]] ובצפון לקרבת [[ארם דמשק]] ונושק לחוף [[ים תיכון|הים התיכון]] לערים [[צור]] ו[[צידון]]. | ||
מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, | מטרת המפקד הוא למנות את מספר הלוחמים או בלשון הכתוב: "אִישׁ-חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב" {{מקור|(שם, שם,ט'))}}. ואחר תשעה חודשים מתקבל הסיכום: "וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ. דוד המלך חש כי חטא במעשהו. הפרשן [[רבי ישעיה מטראני]] כותב: '''חטאתי''' - כי לא הרשו למנותם, כי אם בעת הצורך במלחמה, כמו שעשה שאול: "ויפקדם בטלאים" {{מקור|(שמואל א', ט"ו, ד'))}} כדי למנות עליהם שרי צבאות". | ||
=== מלכות שלמה === | === מלכות שלמה === | ||
| שורה 102: | שורה 106: | ||
ונציב אחד אשר בארץ (אולי יהודה) - ראו דיון מטה | ונציב אחד אשר בארץ (אולי יהודה) - ראו דיון מטה | ||
חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור: " | חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור: "גֶּבֶר בֶּן-אֻרִי, בְּאֶרֶץ גִּלְעָד--אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים. | ||
{{מקור|(מלכים א' ד' י"ט-כ'))}} יש לקרוא כך: "וּנְצִיב אֶחָד, | {{מקור|(מלכים א' ד' י"ט-כ'))}} יש לקרוא כך: "וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה" - כלומר היה נציב אחד גם ביהודה (רק אז נקבל 13 נציבים!) והוא מבאר: "ולפי הפשט באמת הנציב אשר בארץ רוצה לומר בעיר אשר יושב שלמה והיא ירושלים שהיא בארץ יהודה." | ||
הסדר שבהן מוצגות הנציבויות עורר את הארכיאולוג בנימין מזר להציע שזהו גם הסדר בו דוד המלך ביצע את כיבושיו. כותב על כך ברוך קנאל: "שונה הייתה גישתו של דוד לשטחים בהם ישבו הכנענים ועמים קרובים. יש להניח, שדוד כבש את העיר הקדומה, אשר מקומה בתל-קסילה (בקרבת תחנת החשמל על שם רידינג ליד תל | הסדר שבהן מוצגות הנציבויות עורר את הארכיאולוג בנימין מזר להציע שזהו גם הסדר בו דוד המלך ביצע את כיבושיו. כותב על כך ברוך קנאל: "שונה הייתה גישתו של דוד לשטחים בהם ישבו הכנענים ועמים קרובים. יש להניח, שדוד כבש את העיר הקדומה, אשר מקומה בתל-קסילה (בקרבת תחנת החשמל על שם רידינג ליד תל | ||
אביב, מעבר לירקון), אשר נחפרה בהנהלת ב. מזר. כן מסתבר, שדוד המלך כבש את שפלת לוד ואונו, את השרון, ואת העמק. כעת הגיע תורן של תענך, מגידו ובית שאן - הן הפכו ערים ישראליות ואדמתן עובדה בידי בני ישראל. המקרא לא שמר לנו פרטים על פרטי כיבושיו אלה של דוד. מעניינת היא הצעתו של ב. מזר, שהציע לראות רמז לסדר כיבושי דוד ברשימת נציבי שלמה אשר במלכים (א' ד, ז-י"ט)[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/milhamot-2.htm מלחמות דוד מלך ישראל] - מחניים ל"ה תשי"ח | אביב, מעבר לירקון), אשר נחפרה בהנהלת ב. מזר. כן מסתבר, שדוד המלך כבש את שפלת לוד ואונו, את השרון, ואת העמק. כעת הגיע תורן של תענך, מגידו ובית שאן - הן הפכו ערים ישראליות ואדמתן עובדה בידי בני ישראל. המקרא לא שמר לנו פרטים על פרטי כיבושיו אלה של דוד. מעניינת היא הצעתו של ב. מזר, שהציע לראות רמז לסדר כיבושי דוד ברשימת נציבי שלמה אשר במלכים (א' ד, ז-י"ט)[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/milhamot-2.htm מלחמות דוד מלך ישראל] - מחניים ל"ה תשי"ח | ||
הפריסה של הנציביות מציעה גם על המבנה הכלכלי של ארץ ישראל. שהרי על כל נציבות היה: " | הפריסה של הנציביות מציעה גם על המבנה הכלכלי של ארץ ישראל. שהרי על כל נציבות היה: "וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה {{מקור|(שם,ז'))}}. מימדי האספקה שנדרשו לספק מובאים | ||
ב[http://www.shevanet.org.il/06/06-13.htm באוצר המדרשים]: "וכל אחד מהם (מהנציבים) היו לו שמונה עשר אלפים שרים ולכל שר ושר אלף שרי אלפים, ולאלפים שרי מאות ולמאות שרי חמישים ולחמישים שרי עשרות, והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא היו מעדרים דבר כל אחד ואחד בחדשו.{{ש}} | ב[http://www.shevanet.org.il/06/06-13.htm באוצר המדרשים]: "וכל אחד מהם (מהנציבים) היו לו שמונה עשר אלפים שרים ולכל שר ושר אלף שרי אלפים, ולאלפים שרי מאות ולמאות שרי חמישים ולחמישים שרי עשרות, והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא היו מעדרים דבר כל אחד ואחד בחדשו.{{ש}} | ||
ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר" | ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר" | ||