supress
6,473
עריכות
ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←גבולות הארץ
מ (←גבולות הארץ) |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר הנילום]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור|(בראשית ט"ו, י"ח))}}. | הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר הנילום]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור|(בראשית ט"ו, י"ח))}}. | ||
"גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, | "גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב {{מקור|(ל"ד,ג'-י"ב))}}. | ||
נקודת המוצא היא מדרום: [[מדבר צין|מדבר צן]] על יד [[אדום]], מהפאה המזרחית של דרום [[ים המלח]], כולל חלק מההערבה הצפונית, אולי עד המושב "חצבה" , לשעבר "עין חצב". ומשם צפון מערב ל[[מעלה העקרבים]] ועבר "צנה" ול[[קדש ברנע]] (ואדי אל קדיראת), [[חצר אדר]], "עצמונה" אל [[נחל מצרים]] (ואדי אל עריש) ואל הים הוא [[ים תיכון|הים התיכון]]. לכאורה, רוב נקודות הציון מזוהות. | נקודת המוצא היא מדרום: [[מדבר צין|מדבר צן]] על יד [[אדום]], מהפאה המזרחית של דרום [[ים המלח]], כולל חלק מההערבה הצפונית, אולי עד המושב "חצבה" , לשעבר "עין חצב". ומשם צפון מערב ל[[מעלה העקרבים]] ועבר "צנה" ול[[קדש ברנע]] (ואדי אל קדיראת), [[חצר אדר]], "עצמונה" אל [[נחל מצרים]] (ואדי אל עריש) ואל הים הוא [[ים תיכון|הים התיכון]]. לכאורה, רוב נקודות הציון מזוהות. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
חוקרי המקרא, יהודה אליצור ויהודה קיל, בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מציגים שתי שיטות לקביעת הגבולות: שיטה מרחיבה ושיטה מצמצמת. השיטה המרחיבה מרחיבה את תחומי הארץ לדרום ולצפון. בדרום היא רואה בנחל מצרים את הזרוע המזרחית של נהר הנילוס אשר נקראה "הזרוע הפלוסית" - בקרבת "תעלת סואץ" היום, דהיינו ארץישראל כוללת את כל [[חצי האי סיני]]. בצפון מזרח, מזהים את העיר "פטרה" בתור אדום. ואשר לצפון, הגבול נושק לנהר פרת ו"הר ההר" מזוהת עם הרי אמנוס בצפון סוריה היום. | חוקרי המקרא, יהודה אליצור ויהודה קיל, בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מציגים שתי שיטות לקביעת הגבולות: שיטה מרחיבה ושיטה מצמצמת. השיטה המרחיבה מרחיבה את תחומי הארץ לדרום ולצפון. בדרום היא רואה בנחל מצרים את הזרוע המזרחית של נהר הנילוס אשר נקראה "הזרוע הפלוסית" - בקרבת "תעלת סואץ" היום, דהיינו ארץישראל כוללת את כל [[חצי האי סיני]]. בצפון מזרח, מזהים את העיר "פטרה" בתור אדום. ואשר לצפון, הגבול נושק לנהר פרת ו"הר ההר" מזוהת עם הרי אמנוס בצפון סוריה היום. | ||
ר' גם [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/gvulot1-2.htm גבולות ארץ ישראל / הרב מרדכי עמנואל, חלק א] [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/gvulot2-2.htm חלק ב] [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/gvulot3-2.htm חלק ג] [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/gvulot4-2.htm חלק ד] | |||
== יישוב הארץ == | == יישוב הארץ == | ||