רבי שבתי כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת שפ"ב בעיר אמסטיביו שבפולין, לאביו רבי מאיר, רב העיירה. למד בישיבתו של רבי יהושע חריף, בעל מגיני שלמה בקז'ימייז', ובישיבתו של ריב נתן נטע שפירא, בעל מגלה עמוקות. כבר בצעירותו נודע כעילוי.  נשא לאשה את לינטה לאה וולף, מצאצאי [[רבי משה איסרליש]].  

בגיל צעיר היה חבר ב[[בית דין|בית הדין]] של וילנא.  נדד מעירו בעקבות גזרות ורדפיות, והגיע לעיר  הלישוי שבצ'כיה, שם כיהן כרב עד מותו לאחר תקופה קצרה. על תקופת נידודים זו, מספרת האגדה שבתו אבדה לו, ונמצאה ע"י אחד השרים, וגדלה כבתו בלי שידעה כי היא יהודיה, עד שהחליטה ללא סיבה הנראית לעין להצטרף לעם היהודי, ואז נפגשה עם אביה, אולם אגדה זו לא הוכחה מעולם.