15,330
עריכות
רבי אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע בכינוי '''האבני נזר'''' על שם ספריו), האדמו"ר הראשון ומייסד חסידו…) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע בכינוי '''האבני נזר'''' על שם ספריו), ה[[אדמו"ר]] הראשון ומייסד חסידות סוכטשוב, | '''רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע בכינוי '''האבני נזר'''' על שם ספריו), ה[[אדמו"ר]] הראשון ומייסד חסידות סוכטשוב, ומגדולי האדמו"רים והפוסקים בדורו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תקצ"ט לאביו רבי זאב נחום שהיה [[אב בית דין]] בביאלה ועלקוש. נחשב עילוי כבר מגיל צעיר. בגיל שנתיים כבר ידע לקרוא, בגיל שלוש השץץף בשיעורים שהעביר אביו ובגיל עשר כבר חידש חידושי תורה משל עצמו. בעקבות חכמתו, גדולי הדור חפצו בו כחתן לבנותיהם- ביניהם [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז -בעל "דברי חיים" ו[[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור- בעל "חידושי הרי"מ", אך בסופו של דבר הוא נשא את ביתו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שרבי אברהם היה מחסידיו. לאחר נישואיו, עבר לגור בבית חמיו בקוצק, ונקשר אליו ולמד רבות מתורתו. באותה תקופה, ישן שעתיים ביממה מרוב שקידה בלימוד התורה. | נולד בשנת תקצ"ט לאביו רבי זאב נחום שהיה [[אב בית דין]] בביאלה ועלקוש. נחשב עילוי כבר מגיל צעיר. בגיל שנתיים כבר ידע לקרוא, בגיל שלוש השץץף בשיעורים שהעביר אביו ובגיל עשר כבר חידש חידושי תורה משל עצמו. בעקבות חכמתו, גדולי הדור חפצו בו כחתן לבנותיהם- ביניהם [[רבי חיים הלברשטאם]] מצאנז -בעל "דברי חיים" ו[[רבי יצחק מאיר אלתר]] מגור- בעל "חידושי הרי"מ", אך בסופו של דבר הוא נשא את ביתו של [[רבי מנחם מנדל מקוצק]], שרבי אברהם היה מחסידיו. לאחר נישואיו, עבר לגור בבית חמיו בקוצק, ונקשר אליו ולמד רבות מתורתו. באותה תקופה, ישן שעתיים ביממה מרוב שקידה בלימוד התורה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת תרכ"ו, נפטר הרי"מ מגור. רוב החסידים, וביניהם רבי אברהם, המשיכו ללכת אחרי [[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. האדמו"ר מאלכסנדר חיבב מאד את רבי אברהם וקירבו אליו. | בשנת תרכ"ו, נפטר הרי"מ מגור. רוב החסידים, וביניהם רבי אברהם, המשיכו ללכת אחרי [[רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. האדמו"ר מאלכסנדר חיבב מאד את רבי אברהם וקירבו אליו. | ||
בשנת תר"ל נפטר הרבי מאלכסנדר, ו[[חסידות גור]] התפלגה לשני פלגים- רוב החסידים שקבלו על עצמם את נכדו של הרי"מ, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]], בעל ה" | בשנת תר"ל נפטר הרבי מאלכסנדר, ו[[חסידות גור]] התפלגה לשני פלגים- רוב החסידים שקבלו על עצמם את נכדו של הרי"מ, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]], בעל ה"שפת אמת", (שנהיה לאדמו"ר הנודע והמרכזי ביותר מבין אדמו"רי גור ואחד האדמו"רים המשפיעים והמוכרים בחסידות בכלל), וחלק מהחסידים הלכו אחרי רבי אברהם- ובעצם יסדו בכך את חסידות סוכטשוב (שנקראה כך רק מאוחר יותר). | ||
לאחר קבלת האדמו"רות, נבחר לכהן כרב העיירה נאשלסק, אליה העתיק את ישיבתו אשר משכה אליה תלמידים וחסידים רבים. אולם, גם בנאשלסק רדפו אותו בגלל תקיפותו ההלכתית, ואף היו שהלשינו עליו. בעקבות ההלשנה, קיבל פקודת גירוש מהעיר, אשר לאחר מאמץ רב בוטלה בסופו של דבר. | לאחר קבלת האדמו"רות, נבחר לכהן כרב העיירה נאשלסק, אליה העתיק את ישיבתו אשר משכה אליה תלמידים וחסידים רבים. אולם, גם בנאשלסק רדפו אותו בגלל תקיפותו ההלכתית, ואף היו שהלשינו עליו. בעקבות ההלשנה, קיבל פקודת גירוש מהעיר, אשר לאחר מאמץ רב בוטלה בסופו של דבר. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|בורנשטיין אברהם]] | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|בורנשטיין אברהם]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אחרונים|בורנשטיין אברהם]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות|בורנשטיין אברהם]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים|בורנשטיין אברהם]] | [[קטגוריה:פוסקים|בורנשטיין אברהם]] | ||