רבי אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר קבלת האדמו"רות, נבחר לכהן כרב העיירה נאשלסק, אליה העתיק את ישיבתו אשר משכה אליה תלמידים וחסידים רבים. אולם, גם בנאשלסק רדפו אותו בגלל תקיפותו ההלכתית, ואף היו שהלשינו עליו. בעקבות ההלשנה, קיבל פקודת גירוש מהעיר, אשר לאחר מאמץ רב בוטלה בסופו של דבר.  

==דרכו ושיטתו בפסיקת הלכה==

השיב תשובות בהלכה לכל רחבי אירופה. שיטתו נגדה כל שינוי מהדרך המקובלת ב[[עם ישראל]]- החל מהתנגדות לשימוש ב[[מצות מכונה]] ב[[פסח]] ן[[מציצה]] בכלי ב[[ברית מילה]], וכלה בהתנגדות לעיתונות החילונית ולהצטרפות ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]]. לעומת זאת, היה תומך נלהב העליה ל[[ארץ ישראל]] (שלא במסגרת [[הציונות]]). הוא סבר להלכה שגם בימינו קיימת ותקפה מצוות [[ישוב ארץ ישראל]], וכי אין חשש של [[שלוש השבועות]], מפני שהשבועה "שלא יעלו בחומה" נאמרה כלפי העם כולו ולא כלפי בודדים, וכן מפני שאומות העולם נתנו את אישורן לכך. לדעתו, יושבי הארץ צרכים להתפרנס מעבודת הקרקע ולא מכספי תרומות מחו"ל. הוא אף שלח את בנו רבי שמואל לרכוש קרקעות בארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הוא הביע תמיכה ל[[אתרוג]]י ארץ ישראל, והעדיפם על פני אתרוגי חו"ל.