הפריה חוץ-גופית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←=: תקלדה
מ (הוספת תגיות מקור) |
(←=: תקלדה) |
||
| שורה 165: | שורה 165: | ||
הדיון להלן מבוסס על הבחנה בין הפריה חוץ-גופית שמבוצע בין בני זוג נשואים כהלכה, לבין הפריה כזו שמעורבים בה גורמים מחוץ לנישואין, היינו תורם זרע, תורמת ביצית או תורמת רחם. | הדיון להלן מבוסס על הבחנה בין הפריה חוץ-גופית שמבוצע בין בני זוג נשואים כהלכה, לבין הפריה כזו שמעורבים בה גורמים מחוץ לנישואין, היינו תורם זרע, תורמת ביצית או תורמת רחם. | ||
=== | ===הפריה חוץ-גופית בין בני זוג=== | ||
הפריה חוץ-גופית בין בני זוג=== | |||
המתירים ותנאי ההיתר - רוב פוסקי דורנו מתירים הפריה חוץ-גופית בין בעל לאשתו, אך בתנאי שיש הקפדה מלאה שלא לערבב את זרע הבעל בזרע זר, או ביצית האשה בביצית זרה, ובתנאי שאין לזוג אפשרות אחרת להיבנות, ובתנאי שהתהליך כולו נעשה בהגבלות ובפיקוח, כדי למנוע הידרדרות מוסרית בתחום כה רגיש, חיוני ובעל השלכות עתידיות רציניות<ref>הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאבהע"ז סי' א סק"א; שו"ת יביע אומר ח"ח חאבהע"ז סי' כא; תורת הרפואה, עמ' 163 ואילך; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92. וראה עוד - Rabbi Bleich JD, Judaism and Healing, Ch. 15; Rabbi I. Jakobovits, Jewish Medical Ethics, 2nd ed, 1975, pp. 264-266.</ref>. | המתירים ותנאי ההיתר - רוב פוסקי דורנו מתירים הפריה חוץ-גופית בין בעל לאשתו, אך בתנאי שיש הקפדה מלאה שלא לערבב את זרע הבעל בזרע זר, או ביצית האשה בביצית זרה, ובתנאי שאין לזוג אפשרות אחרת להיבנות, ובתנאי שהתהליך כולו נעשה בהגבלות ובפיקוח, כדי למנוע הידרדרות מוסרית בתחום כה רגיש, חיוני ובעל השלכות עתידיות רציניות<ref>הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאבהע"ז סי' א סק"א; שו"ת יביע אומר ח"ח חאבהע"ז סי' כא; תורת הרפואה, עמ' 163 ואילך; הרב א. נבנצאל, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 93-92. וראה עוד - Rabbi Bleich JD, Judaism and Healing, Ch. 15; Rabbi I. Jakobovits, Jewish Medical Ethics, 2nd ed, 1975, pp. 264-266.</ref>. | ||
| שורה 172: | שורה 171: | ||
נימוקיהם: תינוק המבחנה מתיחס להוריו לכל דבר; למרות ההישג הרפואי-טכנולוגי הגדול של הפריה חוץ-גופית, אין בתהליך זה כל שינוי מבחינת ההלכה לעומת ההזרעה המלאכותית, והעובדה שההפריה נעשית מחוץ לגוף האשה, אין בה משום שינוי עקרוני לעומת הזרעה מלאכותית. על כן, כמו שהתירו הזרעה מלאכותית בין בעל לאשתו<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 31.</ref>, כך מותרת ההפריה החוץ-גופית. | נימוקיהם: תינוק המבחנה מתיחס להוריו לכל דבר; למרות ההישג הרפואי-טכנולוגי הגדול של הפריה חוץ-גופית, אין בתהליך זה כל שינוי מבחינת ההלכה לעומת ההזרעה המלאכותית, והעובדה שההפריה נעשית מחוץ לגוף האשה, אין בה משום שינוי עקרוני לעומת הזרעה מלאכותית. על כן, כמו שהתירו הזרעה מלאכותית בין בעל לאשתו<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 31.</ref>, כך מותרת ההפריה החוץ-גופית. | ||
עוד יש מי שכתב, שאם בני הזוג נושאים מחלה תורשתית קשה, מותר להם להיזדקק לטכניקה של אבחון טרום-השרשה<ref>pre-implantation genetic diagnosis (PGD). ראה ע' | עוד יש מי שכתב, שאם בני הזוג נושאים מחלה תורשתית קשה, מותר להם להיזדקק לטכניקה של אבחון טרום-השרשה<ref>pre-implantation genetic diagnosis (PGD). ראה ע' עֻבָּר, הע' 111.</ref>, היינו להשתמש בשיטות להפריה חוץ-גופית בין בני הזוג, לבדוק אם הביציות המופרות נגועות במחלה, ולהשתמש רק בביציות הבריאות. זאת בתנאי שיש הקפדה מירבית שלא לערבב את זרע הבעל בזרע של גבר זר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך. וראה מאמרם של י. וח. קטן, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 107 ואילך (הע' 16-17).</ref>. | ||
האוסרים ונימוקי האיסור - יש האוסרים פעולה זו מסיבות מוסריות וגזירות שונות, אך לא מעיקר הדין<ref>הרב מ. אמססעל, המאור, שנה ל, קונט' ה, סיון-תמוז, תשל"ח, עמ' 45-44; הרב אייזיקזאהן, המאור, שנה ל, קונט' ו, מנ"א-אלול, תשל"ח, עמ' 16.</ref>; יש שכתבו, שאין להם בזה הוראה ברורה לא לאסור ולא להתיר, ומכל מקום יש למקילים על מה לסמוך<ref>הגר"ש ואזנר, הובאו דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה.</ref>; יש מי שאסרו את ההפריה החוץ-גופית מעיקר הדין, ואפילו בין בעל לאשתו<ref>הרב א.י. וולדינברג, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 92-84; הנ"ל, שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תרפט, וח"ד סי' רפה. וראה שם, שמביא עדות על כך, שהגרי"י קניבסקי אסר הפריה חוץ-גופית.</ref>; ויש מי שמשמע ממנו שיש הבדל בין הפריה חוץ-גופית כאשר הבעל מוציא זרע על ידי קישוי לצורך ההפריה, שיש לאסור מדין הוצאת זרע לבטלה, לבין מצב בו הרופא מוציא זרע מתוך האשך, שאין הוא גדר הוצאת זרע לבטלה, כשלא בא על ידי קישוי<ref>שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה. ועיי"ש שלא אסר בדרך זו משום פצוע דכא, ומשום סירוס ומשום איסור לבוא בקהל, אלא שנראה שמעדיף שרופא גוי יעשה את הפעולה.</ref>. | האוסרים ונימוקי האיסור - יש האוסרים פעולה זו מסיבות מוסריות וגזירות שונות, אך לא מעיקר הדין<ref>הרב מ. אמססעל, המאור, שנה ל, קונט' ה, סיון-תמוז, תשל"ח, עמ' 45-44; הרב אייזיקזאהן, המאור, שנה ל, קונט' ו, מנ"א-אלול, תשל"ח, עמ' 16.</ref>; יש שכתבו, שאין להם בזה הוראה ברורה לא לאסור ולא להתיר, ומכל מקום יש למקילים על מה לסמוך<ref>הגר"ש ואזנר, הובאו דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה.</ref>; יש מי שאסרו את ההפריה החוץ-גופית מעיקר הדין, ואפילו בין בעל לאשתו<ref>הרב א.י. וולדינברג, אסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 92-84; הנ"ל, שו"ת ציץ אליעזר, חט"ו סי' מה; הרב מ. שטרנבוך, בשבילי הרפואה, ח, תשמ"ז, עמ' כט-לו, ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תרפט, וח"ד סי' רפה. וראה שם, שמביא עדות על כך, שהגרי"י קניבסקי אסר הפריה חוץ-גופית.</ref>; ויש מי שמשמע ממנו שיש הבדל בין הפריה חוץ-גופית כאשר הבעל מוציא זרע על ידי קישוי לצורך ההפריה, שיש לאסור מדין הוצאת זרע לבטלה, לבין מצב בו הרופא מוציא זרע מתוך האשך, שאין הוא גדר הוצאת זרע לבטלה, כשלא בא על ידי קישוי<ref>שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' רפה. ועיי"ש שלא אסר בדרך זו משום פצוע דכא, ומשום סירוס ומשום איסור לבוא בקהל, אלא שנראה שמעדיף שרופא גוי יעשה את הפעולה.</ref>. | ||
| שורה 200: | שורה 199: | ||
אשה מבוגרת, שכבר ילדה בנים ובנות ועמדה מלדת - יש מי שסבור, שאין לה לפנות לטיפולי פוריות שיש בהם סיכון מסויים; ויש מי שסבור, שמותר לה להיזדקק לטיפולי פוריות, ובלבד שהיא מודעת שהטיפולים עלולים לגרום לנזק, אך אין מדובר בחשש סכנת נפשות<ref>דעה א' היא של הגר"מ פיינשטיין, ודעה ב' היא של הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריהם על ידי הגר"י זילברשטיין בשיעוריו לרופאים - מאמרה של ח. קטן, אסיא, חוב' נז-נח, תשנ"ז, עמ' 92 ואילך.</ref>. | אשה מבוגרת, שכבר ילדה בנים ובנות ועמדה מלדת - יש מי שסבור, שאין לה לפנות לטיפולי פוריות שיש בהם סיכון מסויים; ויש מי שסבור, שמותר לה להיזדקק לטיפולי פוריות, ובלבד שהיא מודעת שהטיפולים עלולים לגרום לנזק, אך אין מדובר בחשש סכנת נפשות<ref>דעה א' היא של הגר"מ פיינשטיין, ודעה ב' היא של הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריהם על ידי הגר"י זילברשטיין בשיעוריו לרופאים - מאמרה של ח. קטן, אסיא, חוב' נז-נח, תשנ"ז, עמ' 92 ואילך.</ref>. | ||
ברירת מין העובר - יש מי שכתב, שמותר לברור את מין העובר רק כאשר הדבר בא למנוע מחלה תורשתית, כגון שידוע במשפחה על מחלה הקשורה לכרומוזום מין אצל זכרים דווקא, מותר לבצע הפריה חוץ גופית בדרך שיגרמו ללידת נקבה בלבד, אך אין היתר לברור מין בגלל סיבות אחרות<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' א סוסק"א. וכן דעת הרב נ.א. רבינוביץ, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק ח"ה סי' קד הע' 5. וראה ע' | ברירת מין העובר - יש מי שכתב, שמותר לברור את מין העובר רק כאשר הדבר בא למנוע מחלה תורשתית, כגון שידוע במשפחה על מחלה הקשורה לכרומוזום מין אצל זכרים דווקא, מותר לבצע הפריה חוץ גופית בדרך שיגרמו ללידת נקבה בלבד, אך אין היתר לברור מין בגלל סיבות אחרות<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאבהע"ז סי' א סוסק"א. וכן דעת הרב נ.א. רבינוביץ, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק ח"ה סי' קד הע' 5. וראה ע' עֻבָּר, הע' 410.</ref>; ויש מי שכתב, שבמקרים מיוחדים כגון שיש לבני הזוג כבר חמישה ילדים מאותו מין, ורוצים ילד מהמין השני, או באשה מבוגרת מעל גיל 42 שרוצה דווקא ילד ממין מסויים, יש להתיר<ref>הגר"מ אליהו, הובאו דבריו בשו"ת במראה הבזק שם הע' 6. וכן דנו להיתר במקרה של זוג שהבעל הוא כהן, והתירו להם הזרעה מלאכותית מגוי, שיעדיפו נקבה, כדי שלא לבייש את האב בכך שאם ייוולד בן בדרך זו הרי לא יתייחס אחריו ולא יוכל לעלות לדוכן או לעלות ראשון לתורה, בעוד שבבת לא ירגישו בכך. וראה עוד - מ. הלפרין, אסיא, עה-עו, תשס"ה, עמ' 191-2.</ref>. | ||
בני זוג מפגרים, הסובלים מעקרות - יש מי שכתב, שצריכים לעזור להם בדרך רגילה, אבל אין לעשות אמצעי פוריות מלאכותיים כמו הזרעה או הפריה<ref>הגרש"ז אויערבאך, אסיא, חוב' נט-ס, תשנ"ז, עמ' 46 ואילך.</ref>. | בני זוג מפגרים, הסובלים מעקרות - יש מי שכתב, שצריכים לעזור להם בדרך רגילה, אבל אין לעשות אמצעי פוריות מלאכותיים כמו הזרעה או הפריה<ref>הגרש"ז אויערבאך, אסיא, חוב' נט-ס, תשנ"ז, עמ' 46 ואילך.</ref>. | ||