2,444
עריכות
הפריה חוץ-גופית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←=: תקלדה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרת המושג== | ==הגדרת המושג== | ||
| שורה 287: | שורה 286: | ||
עוד יש מי שכתב, שמי שנוטל את הביציות ללא רשות האשה שממנה הוצאו הביציות נחשב כגנב, ויש להענישו על עצם מעשה הגנבה, אבל הוא פטור מתשלומי כפל<ref>הרב י. אריאל,שם. ראיותיו מדוגמאות שונות בהלכה, שאף על פי שאין האדם בעלים על החפץ, הרי מי שלוקח אותם נחשב כגנב, כגון הגונב מן הגנב, הגונב מן הגוי, הגונב פחות משווה פרוטה, הגונב שטרות, הגונב איסורי הנאה ועוד.</ref>. | עוד יש מי שכתב, שמי שנוטל את הביציות ללא רשות האשה שממנה הוצאו הביציות נחשב כגנב, ויש להענישו על עצם מעשה הגנבה, אבל הוא פטור מתשלומי כפל<ref>הרב י. אריאל,שם. ראיותיו מדוגמאות שונות בהלכה, שאף על פי שאין האדם בעלים על החפץ, הרי מי שלוקח אותם נחשב כגנב, כגון הגונב מן הגנב, הגונב מן הגוי, הגונב פחות משווה פרוטה, הגונב שטרות, הגונב איסורי הנאה ועוד.</ref>. | ||
שבת - אין לחלל שבת עבור ביצית מופרית במבחנה, אפילו לשיטות הסוברים שמחללים שבת להצלת עובר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך; שו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' מז; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, שם; הגר"מ אליהו, תחומין, יא, תש"נ, עמ' 272 ואילך. וראה י. וינר, הרפואה קכח:388, 1995, שמבדיל בין ביצית מופרית שמתכוונים להשתילה ברחם אשה, שיש מקום לדון בה להתיר חילול שבת, כדי לאפשר "שתשמור שבתות הרבה", לבין ביצית מופרית שאין מתכוונים להשתמש בה. ומה שכתב שמסקנתו, שדווקא אם הצלחת ההפריה היא למעלה מ-50% מותר לחלל שבת על ביצית מופרית הוא תמוה, שהרי אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ומחללים שבת גם עבור מי שנתרוצץ מוחו (יומא פה א; <makor>רמב"ם שבת ב יח;</makor> טושו"ע או"ח שכט ד, וראה בביאוה"ל סי' סד ד"ה אלא), שבוודאי יש לו פחות מ-50% סיכוי לחיות. וראה ע' | שבת - אין לחלל שבת עבור ביצית מופרית במבחנה, אפילו לשיטות הסוברים שמחללים שבת להצלת עובר<ref>הרב י. זילברשטיין, חוב' אסיא נא-נב, תשנ"ב, עמ' 54 ואילך; שו"ת שבט הלוי, ח"ה, סי' מז; הרב ח.ד. הלוי, אסיא, שם; הגר"מ אליהו, תחומין, יא, תש"נ, עמ' 272 ואילך. וראה י. וינר, הרפואה קכח:388, 1995, שמבדיל בין ביצית מופרית שמתכוונים להשתילה ברחם אשה, שיש מקום לדון בה להתיר חילול שבת, כדי לאפשר "שתשמור שבתות הרבה", לבין ביצית מופרית שאין מתכוונים להשתמש בה. ומה שכתב שמסקנתו, שדווקא אם הצלחת ההפריה היא למעלה מ-50% מותר לחלל שבת על ביצית מופרית הוא תמוה, שהרי אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, ומחללים שבת גם עבור מי שנתרוצץ מוחו (יומא פה א; <makor>רמב"ם שבת ב יח;</makor> טושו"ע או"ח שכט ד, וראה בביאוה"ל סי' סד ד"ה אלא), שבוודאי יש לו פחות מ-50% סיכוי לחיות. וראה ע' עֻבָּר הע' 242 ואילך.</ref>. והיינו משום שביצית מופרית במבחנה איננה נכללת בדין של רוב עוברים בני קיימא; שאין על עובר מופרה במבחנה דין עובר כלל; ושפיקוח נפש מתיר חילול שבת רק להצלת מי שכבר נולד. | ||
אבחון טרום-השרשה<ref>pre- implantation genetic diagnosis. על השיטות הנוגעות לכך - ראה ערך [[ | אבחון טרום-השרשה<ref>pre- implantation genetic diagnosis. על השיטות הנוגעות לכך - ראה ערך [[עֻבָּר, הע' 111.</ref> - מותר לבצע]]איבחון טרום-השרשה על ביצית מופרית על מנת לאתר מומים קשים בקדם-העובר, ובמידה ונמצא מום משמעותי, מותר להשמיד את הביצית המופרית הנגועה<ref>שמעתי מפי הגרי"ש אלישיב בעניין מחלת נוירופיברומטוזיס. על פי פסיקת הרבנים הגרי"ש אלישיב, הגר"מ הלברשטם והגרי"י נויבירט הוקמה יחידה לאבחון טרום-השרשה בבית החולים שערי צדק בירושלים בשנת 2002.</ref>. | ||
יבום וחליצה - יש מי שכתב, שאם נפטר אדם והותיר אשה ואחים ללא ילדים חיים, אך הותיר גם ביצית מופרית, האשה פטורה מיבום וחליצה אם הרתה מהביצית המופרית בתוך שנה מיום פטירת בעלה<ref>י. גרין, מאזני משפט, כרך ב, עמ' 207 ואילך, 2001-2002.</ref>. אכן יש לדחות גישה זו, שכן לביצית המופרית אין מעמד הלכתי של עובר<ref>ראה ע' שבוט , הע' 24 ואילך.</ref>, ובעיקר משום שבמצב זה מיד עם מותו של הבעל חלה חובת יבום, ועדיין היה זה מחוסר מעשה להכנסת הביצית המופרית לגוף האשה<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 71.</ref>. | יבום וחליצה - יש מי שכתב, שאם נפטר אדם והותיר אשה ואחים ללא ילדים חיים, אך הותיר גם ביצית מופרית, האשה פטורה מיבום וחליצה אם הרתה מהביצית המופרית בתוך שנה מיום פטירת בעלה<ref>י. גרין, מאזני משפט, כרך ב, עמ' 207 ואילך, 2001-2002.</ref>. אכן יש לדחות גישה זו, שכן לביצית המופרית אין מעמד הלכתי של עובר<ref>ראה ע' שבוט , הע' 24 ואילך.</ref>, ובעיקר משום שבמצב זה מיד עם מותו של הבעל חלה חובת יבום, ועדיין היה זה מחוסר מעשה להכנסת הביצית המופרית לגוף האשה<ref>ראה ע' הזרעה מלאכותית, הע' 71.</ref>. | ||
| שורה 324: | שורה 323: | ||
בשבדיה ובנורווגיה התירו בחוק הפריה חוץ-גופית אך ורק בין איש ואשה נשואים, כאשר הזרע והביצית שייכים להם בלבד (נורווגיה), או גם כאשר זרע נלקח מתורם (שבדיה), אך הם אוסרים תרומת ביצית, והם אוסרים פונדקאות. במדינות אלו נדרשת הקפדה על רישום מדוייק של תורמי הזרע לצורכי זיהוי גנטי של הצאצאים<ref>Sverne T, Int Social Sci J 126:465, 1990.</ref>. | בשבדיה ובנורווגיה התירו בחוק הפריה חוץ-גופית אך ורק בין איש ואשה נשואים, כאשר הזרע והביצית שייכים להם בלבד (נורווגיה), או גם כאשר זרע נלקח מתורם (שבדיה), אך הם אוסרים תרומת ביצית, והם אוסרים פונדקאות. במדינות אלו נדרשת הקפדה על רישום מדוייק של תורמי הזרע לצורכי זיהוי גנטי של הצאצאים<ref>Sverne T, Int Social Sci J 126:465, 1990.</ref>. | ||
בעיות מוסריות בברירת מין העובר - אתיקאים רבים סבורים, שאין הצדקה מוסרית להתערב במין העובר בגלל סיבות חברתיות או משפחתיות, שכן עצם ההתערבות לברירת המין יש בה יסוד פסול, ההליך הנוכחי לברירת המין אפשרי רק בדרך של הפריה חוץ-גופית שהיא דרך עם סיכונים לאשה, וקיימים חששות להפרת האיזון העולמי בין גברים לנשים. לעומתם, יש הסבורים, שבשלב מוקדם של ביצית מופרית, כאשר לא מדובר בהפלה לצורך ברירת המין, אין בעיה מוסרית לבצע הליך זה בגלל צרכים משפחתיים או העדפות חברתיות אחרות<ref>ראה - Marteau TM, BMJ 306:1704, 1993; Lilford RJ, Hum Reprod 10:762, 1995; Pennings G, Hum Reprod 11:2339, 1996; Lio P and Rose GA, Hum Reprod 11:2343, 1996; Dawson K and Trouson A, Hum Reprod 11:22577, 1996. חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 17/03 מיום 14.9.03 אין לבצע פעולה של בחירת מין הילוד בזיקה לתהליכי הפריה, או בכל הקשר אחר, שלא לצורך מניעת מומים מולדים הקשורים למין הילוד. עמדה זו השתנתה, ועל פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 21/05 מיום 9.5.05, מותר לברור את מין היילוד בשיטה של אבחון גנטי טרום-השרשתי בתנאים מוגדרים ועל פי החלטת ועדה מיוחדת. וראה עוד בע' | בעיות מוסריות בברירת מין העובר - אתיקאים רבים סבורים, שאין הצדקה מוסרית להתערב במין העובר בגלל סיבות חברתיות או משפחתיות, שכן עצם ההתערבות לברירת המין יש בה יסוד פסול, ההליך הנוכחי לברירת המין אפשרי רק בדרך של הפריה חוץ-גופית שהיא דרך עם סיכונים לאשה, וקיימים חששות להפרת האיזון העולמי בין גברים לנשים. לעומתם, יש הסבורים, שבשלב מוקדם של ביצית מופרית, כאשר לא מדובר בהפלה לצורך ברירת המין, אין בעיה מוסרית לבצע הליך זה בגלל צרכים משפחתיים או העדפות חברתיות אחרות<ref>ראה - Marteau TM, BMJ 306:1704, 1993; Lilford RJ, Hum Reprod 10:762, 1995; Pennings G, Hum Reprod 11:2339, 1996; Lio P and Rose GA, Hum Reprod 11:2343, 1996; Dawson K and Trouson A, Hum Reprod 11:22577, 1996. חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 17/03 מיום 14.9.03 אין לבצע פעולה של בחירת מין הילוד בזיקה לתהליכי הפריה, או בכל הקשר אחר, שלא לצורך מניעת מומים מולדים הקשורים למין הילוד. עמדה זו השתנתה, ועל פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 21/05 מיום 9.5.05, מותר לברור את מין היילוד בשיטה של אבחון גנטי טרום-השרשתי בתנאים מוגדרים ועל פי החלטת ועדה מיוחדת. וראה עוד בע' עֻבָּר, הע' 410.</ref>. | ||
בעיות מוסריות-משפטיות המתייחסות לעובר המוקפא - מה מעמדו המוסרי והמשפטי של קדם-עובר מוקפא<ref>על ההיבטים האתיים והמשפטיים של השתלת עובר מוקפא-מופשר, ראה - Board of Trustees, American Medical Association, JAMA 263:2484, 1990; Robertson JA, Fertil Steril 47:371, 1987.</ref>? מי הוריו של עוברון מוקפא<ref>על פסיקה בנידון בבית משפט אמריקאי, ועל דיון אתי-משפטי, ראה - Robertson JA, Hastings Cen Rep 19#:7, 1989. וראה - La Puma J, et al, Am J Obstet Gynecol 160:59, 1989, שבגלל הבעיות המשפטיות מומלץ שלא לפתח נושא זה. וכן ראה במאמר Raymond JG, Hastings Cen Rep Nov/Dec 1990, p. 7ff, התנגדות מוסרית עקרונית לפונדקאות, בגלל הרבה נימוקים של פגיעה בגופה ובכבודה של האשה.</ref>? האם מותר לבצע ניסויים רפואיים על העוברים המוקפאים? כמה זמן צריך לשמר ביציות מופרות מוקפאות, והאם מותר להשמיד עוברים מוקפאים? אם ימותו או יתגרשו תורמי הביצית והזרע שיצרו את העובר המוקפא - מה יהא מעמדו? | בעיות מוסריות-משפטיות המתייחסות לעובר המוקפא - מה מעמדו המוסרי והמשפטי של קדם-עובר מוקפא<ref>על ההיבטים האתיים והמשפטיים של השתלת עובר מוקפא-מופשר, ראה - Board of Trustees, American Medical Association, JAMA 263:2484, 1990; Robertson JA, Fertil Steril 47:371, 1987.</ref>? מי הוריו של עוברון מוקפא<ref>על פסיקה בנידון בבית משפט אמריקאי, ועל דיון אתי-משפטי, ראה - Robertson JA, Hastings Cen Rep 19#:7, 1989. וראה - La Puma J, et al, Am J Obstet Gynecol 160:59, 1989, שבגלל הבעיות המשפטיות מומלץ שלא לפתח נושא זה. וכן ראה במאמר Raymond JG, Hastings Cen Rep Nov/Dec 1990, p. 7ff, התנגדות מוסרית עקרונית לפונדקאות, בגלל הרבה נימוקים של פגיעה בגופה ובכבודה של האשה.</ref>? האם מותר לבצע ניסויים רפואיים על העוברים המוקפאים? כמה זמן צריך לשמר ביציות מופרות מוקפאות, והאם מותר להשמיד עוברים מוקפאים? אם ימותו או יתגרשו תורמי הביצית והזרע שיצרו את העובר המוקפא - מה יהא מעמדו? | ||
| שורה 915: | שורה 914: | ||
32. תחולתו של חוק זה ----- מיום פרסומו. | 32. תחולתו של חוק זה ----- מיום פרסומו. | ||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה:הלכתית רפואית]] | [[קטגוריה:הלכתית רפואית]] | ||