נגע הצרעת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 287 בתים ,  18 בינואר 2012
שורה 1: שורה 1:
'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה  הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל  משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.   
'''נגע הצרעת''' ב[[הלכה]] הוא ענין סגולי ורוחני בלבד ללא משמעות רפואית, בשונה מהמובן הרפואי של [[צרעת]]. נגע הצרעת ומחלת הצרעת עשויים להתבטא בצורה חיצונית דומה. ההבדל בין הנגע לבין המחלה  הוא בגורמים שהביאו להופעת הכתמים הלבנים בעור בשר האדם: הנגע הוא בעל  משמעות רוחנית ואילו המחלה היא בעלת משמעות רפואית. יכול להיות כי מבחינה רפואית האדם טרם נרפא ואילו כאשר הוא מגיע לכהן זה קובע כי הסתיימה תקופת טומאתו וכך , לפחות מבחינת ההלכה, הוא יכול לחזור לביתו, אפילו אם הוא עוד חולה צרעת. וכן להיפך האדם יכול להירפא מבחינה רפואית והוא ממשיך להיות נגוע הצרעת.   
== משמעות הצערת וטעמי דיניה ==
לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור|(דברים, כ"ז, ח'))}}. הנגע  המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים  {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].
יש האומרים שחיוב ההרחקה מהמצורע הוא מחמת שהצרעת מאוסה ומזוהמת, ולכן היא מזיקה וגורמת למחלות (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]])


==הצרעת בהלכה==
==הצרעת בהלכה==
בימים עברו, לאחר שבני ישראל קיבלו עליהם את המצוות ב[[מעמד הר סיני]] ובעת היות [[בית המקדש]] על מכונו, אם אדם היה רואה בעור בשרו או בבגדו או בקירות ביתו, כתמים לבנים בדרגות שונות <ref>בלשון המקרא: "אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת- (כתם לבן בינוני) אוֹ-סַפַּחַת - (כתם לבן יותר כהה) אוֹ בַהֶרֶת (כתם לבן בהיר ביותר) [http://www.mechon-mamre.org/i/t/a0313.htm ] </ref> ,היה עליו לבוא אל הכהן והוא היה  מאבחן האם הכתמים הלבנים מעידים על היות האדם, ברכושו או ביתו נגוע  בצרעת.<ref>ויקרא פרקים י"ג-י"ד </ref>  
בימים עברו, לאחר שבני ישראל קיבלו עליהם את המצוות ב[[מעמד הר סיני]] ובעת היות [[בית המקדש]] על מכונו, אם אדם היה רואה בעור בשרו או בבגדו או בקירות ביתו, כתמים לבנים בדרגות שונות <ref>בלשון המקרא: "אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת- (כתם לבן בינוני) אוֹ-סַפַּחַת - (כתם לבן יותר כהה) אוֹ בַהֶרֶת (כתם לבן בהיר ביותר) [http://www.mechon-mamre.org/i/t/a0313.htm ] </ref> ,היה עליו לבוא אל הכהן והוא היה  מאבחן האם הכתמים הלבנים מעידים על היות האדם, ברכושו או ביתו נגוע  בצרעת.<ref>ויקרא פרקים י"ג-י"ד </ref>  


במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:
במשנה דנים בנגע הצרעת ב[[סדר טהרות]] [[מסכת נגעים]] בדלקמן:
שורה 17: שורה 25:
[[ספר החינוך]] סעיף קס"ט מגדיר את המופעים של הצרעת הרוחנית  בצורה הבאה: ארבעת מראות לֹ‏בֶ‏ן של הצרעת הן בעור בשר האדם. השתים הן אבות והן שאֵת ובהרת ושתים הן תולדות להן, כלומר למטה מהלובן. וכך הן מוגדרות: שאת - צמר לבן נקי, בהרת - שלג. התולדות הן : סיד ההיכל - תולדת הבהרת וקרום הביצה - תולדת השאת. הכהן הוא הקובע מתי הגיע הזמן להכריז על הסרת נגע הצרעת. והיה והנגע הוסר יש להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] ועל האדם לטבול במים, כמקובל.
[[ספר החינוך]] סעיף קס"ט מגדיר את המופעים של הצרעת הרוחנית  בצורה הבאה: ארבעת מראות לֹ‏בֶ‏ן של הצרעת הן בעור בשר האדם. השתים הן אבות והן שאֵת ובהרת ושתים הן תולדות להן, כלומר למטה מהלובן. וכך הן מוגדרות: שאת - צמר לבן נקי, בהרת - שלג. התולדות הן : סיד ההיכל - תולדת הבהרת וקרום הביצה - תולדת השאת. הכהן הוא הקובע מתי הגיע הזמן להכריז על הסרת נגע הצרעת. והיה והנגע הוסר יש להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]] ועל האדם לטבול במים, כמקובל.


כאמור, האבחנה האם האדם, הבגד או הבית מצורעים נעשית על ידי הכהן. האבחנה באדם נקבעה בדרך הבאה: " וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.  וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת, הוּא; '''וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ." {{מקור|(ספר ויקרא, י"ג, א'-ג'(}}  
כאמור, האבחנה האם האדם, הבגד או הבית מצורעים נעשית על ידי הכהן. האבחנה באדם נקבעה בדרך הבאה: " וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.  וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת, הוּא; '''וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ." {{מקור|(ספר ויקרא, י"ג, א'-ג'(}}  


סוגי הצרעת הם: שאת, ספחת ובהרת. וכך נפסקה ההלכה ב[[רמב"ם]]: "הכל מטמאין בנגעים, אפילו קטן בן יומו והעבדים, אבל לא גוי ולא גר תושב. והכל כשרין לראות את הנגעים וכל הנגעים אדם רואה אותם חוץ מנגעי עצמו. {{מקור|(הלכות טומאת צרעת, פרק כ"ז))}} והיה ונגע באדם נגע צרעת הוא נדרש לשבת '''בדד''' מחוץ למחנה: במדבר סיני, מחוץ לשלושת המחנות: מחנה כהונה, מחנה לווייה ומחנה ישראל, כמו שאירע ל[[מרים הנביאה]], אחרי שדיברה [[לשון הרע]] על [[משה רבינו]]. ובארץ ישראל, בערים המוקפות חומה, היתה קיימת מצוות משלוח המצורע מחוץ לעיר.  
סוגי הצרעת הם: שאת, ספחת ובהרת. וכך נפסקה ההלכה ב[[רמב"ם]]: "הכל מטמאין בנגעים, אפילו קטן בן יומו והעבדים, אבל לא גוי ולא גר תושב. והכל כשרין לראות את הנגעים וכל הנגעים אדם רואה אותם חוץ מנגעי עצמו. {{מקור|(הלכות טומאת צרעת, פרק כ"ז))}} והיה ונגע באדם נגע צרעת הוא נדרש לשבת '''בדד''' מחוץ למחנה: במדבר סיני, מחוץ לשלושת המחנות: מחנה כהונה, מחנה לווייה ומחנה ישראל, כמו שאירע ל[[מרים הנביאה]], אחרי שדיברה [[לשון הרע]] על [[משה רבינו]]. ובארץ ישראל, בערים המוקפות חומה, היתה קיימת מצוות משלוח המצורע מחוץ לעיר.  


לתופעת נגע הצרעת יש משמעות רוחנית וכך נאמר בספר [[דברים]] "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלווים ." {{מקור|(דברים, כ"ז, ח'))}}. הנגע  המתואר במקרא הוא למעשה פגיעה בקשר בין האדם והחברה. בגמרא, מסכת ערכין ט"ו, ב, נאמר: {{ציטוט|תוכן=אמר ריש לקיש: מאי דכתיב " זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע.|מרכאות=כן}} חשיבותו של הנושא מתבטא בכך שפרשה במיקרא, בספר ויקרא, קרויה בשם: '''[[פרשת מצורע]]'''.<ref>דיון הלכתי ובו מקורות רבים ראה קישורים חיצוניים  {'''שאול רגב'''} </ref> להלן תובהר המשמעות ההלכתית של נגע הצרעת ויוצגו שלושה מקרים של הופעת הנגע במקרא: [[מרים]] הנביאה, מצורעי השומרון והמלך [[עוזיהו]].
 
 
'''הלכה זו אינה נוהגת בזמן הזה.'''
'''הלכה זו אינה נוהגת בזמן הזה.'''


supress
6,486

עריכות

תפריט ניווט