רב פפא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''רב פפא''' ([[ד'נ"ו]] ([[296]]) - [[370]]{{הערה|על פי מחקרו של היימן, ראו: [[#תולדותיו בפרק תולדותיו]].}} או [[ד'קל"ו]] [[376]]{{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2872 רב פפא], באתר דעת.}}) נמנה עם הדור החמישי של [[אמוראים אמוראי]] [[האימפריה הסאסאנית בבל]] ב{{ה|מאה ה-4}}. למד תורה מפי [[אביי]] ו[[רבא]] ב[[ישיבת פומבדיתא]]. כיהן כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בעיר [[נרש]].

כמו כן נחלקו החכמים איזו ברכה לברך בראיית ה[[קשת בענן|קשת]]: בתלמוד מובא כי מקובל שיש לברך "ברוך זוכר הברית", אך מובאת [[ברייתא]] שבה קובע רבי ישמעאל בנו של [[רבי יוחנן בן ברוקא]] שיש לברך "נאמן בבריתו וקיים במאמרו", רב פפא מכריע{{מקור|בבלי ברכות נט א}}: כי יש לומר את שני הנוסחים - "זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו". כמו כן, הכריע רב פפא אודות חתימת הברכה שלאחר [[קריאת המגילה]] שלפי החכמים "הנפרע לישראל מכל צריהם", ולפי [[רבא]] חתימת הברכה היא "האל המושיע", כי יש לומר "הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". לעניין ברכות התורה, גירסת ה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]]: "אמר רב פפא הילכך נמרינהו לכולהו"{{מקור|בבלי ברכות יא ב}} ;{{מקור|בבלי סוטה מ א}} אף נוסח [[מודים דרבנן]] הנדפס ב[[סידור תפילה|סידור התפילה]] הוא נוסח מאחד של כל השיטות, כפי שיסד רב פפא, בתלמוד מובא: {{ציטוטון בזמן ששליח צבור אומר "מודים" העם מה הם אומרים?}} [[רב (אמורא)|רב]] הורה לומר "מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך". שמואל סבר כי יש לומר במקום המילים "ה' אלקינו", את המילים "אלקי כל בשר", ואילו רב סימאי סבר שיש לומר במקום מילים אלו את הנוסח "יוצרנו יוצר בראשית". לפי גרסת [[ישיבת נהרדעא|נהרדעא]] בשם רבי סימאי, הוא הוסיף נוסח שונה: "ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך". [[רב אחא בר יעקב]] הוסיף את המילים "כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך". רב פפא הכריע שיש לומר נוסח הכולל את כל השיטות וזהו הנוסח שבימינו{{הערה|ראו: תמונה בצד שמאל.}}.