2,444
עריכות
רב הונא בר נתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מתורתו
(←מתורתו) |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
דבריו המובאים בתלמוד כוללים בעיקר משא ומתן [[תלמוד]]י-[[הלכה|הלכתי]] עם רבותיו ועם חכמי דורו, והערות למהלך התלמודי בסוגיות שונות<ref>עירובין מב ב; {{בבלי|פסחים|יז|ב}} ועוד.</ref>. מאמרים אחדים שמסר מובאים בתלמוד, וביניהם: | דבריו המובאים בתלמוד כוללים בעיקר משא ומתן [[תלמוד]]י-[[הלכה|הלכתי]] עם רבותיו ועם חכמי דורו, והערות למהלך התלמודי בסוגיות שונות<ref>עירובין מב ב; {{בבלי|פסחים|יז|ב}} ועוד.</ref>. מאמרים אחדים שמסר מובאים בתלמוד, וביניהם: | ||
* כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ"צא"<ref>פסחים פו ב. [[רש"י]] מציין שזו ברייתא במסכת דרך ארץ, מן ה[[מסכתות קטנות|מסכתות הקטנות]]; והלשון שם היא: "הנכנס לבית, כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה".</ref>. | * כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ"צא"<ref>פסחים פו ב. [[רש"י]] מציין שזו ברייתא במסכת דרך ארץ, מן ה[[מסכתות קטנות|מסכתות הקטנות]]; והלשון שם היא: "הנכנס לבית, כל מה שיגזור עליו בעל הבית יעשה".</ref>. | ||
* אמר לו רב הונא בר נתן ל[[רב אשי]]: מאי דכתיב (=מהו פירוש הפסוק): "קינה ו[[דימונה]] ועדעדה"<ref>[[ספר יהושע|יהושע]] פרק טו, פסוק כב.</ref>? אמר לו (רב אשי): מתוותא דארץ ישראל קחשיב (=[[עיר|ערי]] [[ארץ ישראל]] מונה הפסוק). אמר לו (רב הונא): אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב (=וכי אני אינני יודע שאת ערי ארץ ישראל הוא מונה)? אלא [[רב גביהא מארגיזא]] אמר בה טעמא (על דרך ה[[מדרש]]): כל שיש לו [[כעס|קנאה]] על חבירו ודומם - שוכן עדי עד עושה לו [[דין]]. אמר לו (רב אשי): אלא מעתה, "[[צקלג]] ומדמנה וסנסנה"<ref>יהושע פרק טו, פסוק לא.</ref> - הכי נמי (מה תדרוש כאן)?! אמר לו (רב הונא): אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא, הוה אמר בה טעמא (לו היה כאן רב גביהא, היה אומר דרשה על הפסוק) | * אמר לו רב הונא בר נתן ל[[רב אשי]]: מאי דכתיב (=מהו פירוש הפסוק): "קינה ו[[דימונה]] ועדעדה"<ref>[[ספר יהושע|יהושע]] פרק טו, פסוק כב.</ref>? אמר לו (רב אשי): מתוותא דארץ ישראל קחשיב (=[[עיר|ערי]] [[ארץ ישראל]] מונה הפסוק). אמר לו (רב הונא): אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב (=וכי אני אינני יודע שאת ערי ארץ ישראל הוא מונה)? אלא [[רב גביהא מארגיזא]] אמר בה טעמא (על דרך ה[[מדרש]]): כל שיש לו [[כעס|קנאה]] על חבירו ודומם - שוכן עדי עד עושה לו [[דין]]. אמר לו (רב אשי): אלא מעתה, "[[צקלג]] ומדמנה וסנסנה"<ref>יהושע פרק טו, פסוק לא.</ref> - הכי נמי (מה תדרוש כאן)?! אמר לו (רב הונא): אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא, הוה אמר בה טעמא (לו היה כאן רב גביהא, היה אומר דרשה על הפסוק){{הערה|גיטין ז א}} | ||
* אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: האי [[שטר חוב|שטרא]] [[פרסית|פרסאה]] דחתימי עליה [[עדות|סהדי]] ישראל, מגבינן ביה ממשעבדי. בתרגום: שטר פרסי, הכתוב בשפה הפרסית, וחתומים עליו עדים [[יהודים|יהודיים]] - מגבים בו מנכסים משועבדים (מקרקעות שהיו ביד הלווה בשעת ההלוואה, ואחר כך מכרם לאחרים; כדין שטר חוב רגיל). | * אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן: הכי אמר אמימר: האי [[שטר חוב|שטרא]] [[פרסית|פרסאה]] דחתימי עליה [[עדות|סהדי]] ישראל, מגבינן ביה ממשעבדי. בתרגום: שטר פרסי, הכתוב בשפה הפרסית, וחתומים עליו עדים [[יהודים|יהודיים]] - מגבים בו מנכסים משועבדים (מקרקעות שהיו ביד הלווה בשעת ההלוואה, ואחר כך מכרם לאחרים; כדין שטר חוב רגיל). | ||
* רב הונא בריה דרב נתן נקלע לביתו של [[רב נחמן בר יצחק]]. אמרו לו: מה שמך? אמר להם: רב הונא. אמרו: יישב אדוני על המיטה. ישב. נתנו לו [[כוס (כלי)|כוס]], קיבל אותו בחד זימנא (ולא סירב בתחילה דרך [[נימוס]]), ושתה אותו בשתי פעמים (בשתי לגימות), ולא היסב פניו מהם (אלא שתה לעיניהם). אמרו לו: מדוע קראת לעצמך רב הונא? אמר להם: בעל השם אני (=מקטנותי כך קוראין לי 'רב הונא' - [[רש"י]]). מדוע כשאמרו לך לשבת על המיטה ישבת (ולא ישבת על גבי קרקע ולא על גבי ספסל, כנהוג)? אמר להם: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ'צא'. מדוע כשנתנו לך כוס קיבלת אותו בפעם אחת? אמר להם: מסרבין לקטן (מלקבל דבריו עד שיפציר בו), ואין מסרבין לגדול (ומפאת כבודכם לא סירבתי). מהו הטעם לכך ששתית את הכוס בשתי לגימות? אמר להם: ששנינו ב[[ברייתא]]: השותה כוסו בבת אחת - הרי זה גרגרן, שניים - דרך ארץ, שלושה - מגסי הרוח. מדוע לא החזרת פניך? אמר להם: "כלה הופכת פניה" שנינו (=ב[[משנה]] נאמר על ה[[כלה]], שרשאית היא לאכול את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] בהסבת הפנים, אם היא מתביישת לאכול באופן רגיל בחברת משפחת בעלה; אבל האיש אינו מתבייש לאכול ולשתות כרגיל בלא הסבת פנים)<ref>פסחים פו ב, ורש"י שם.</ref>. | * רב הונא בריה דרב נתן נקלע לביתו של [[רב נחמן בר יצחק]]. אמרו לו: מה שמך? אמר להם: רב הונא. אמרו: יישב אדוני על המיטה. ישב. נתנו לו [[כוס (כלי)|כוס]], קיבל אותו בחד זימנא (ולא סירב בתחילה דרך [[נימוס]]), ושתה אותו בשתי פעמים (בשתי לגימות), ולא היסב פניו מהם (אלא שתה לעיניהם). אמרו לו: מדוע קראת לעצמך רב הונא? אמר להם: בעל השם אני (=מקטנותי כך קוראין לי 'רב הונא' - [[רש"י]]). מדוע כשאמרו לך לשבת על המיטה ישבת (ולא ישבת על גבי קרקע ולא על גבי ספסל, כנהוג)? אמר להם: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מ'צא'. מדוע כשנתנו לך כוס קיבלת אותו בפעם אחת? אמר להם: מסרבין לקטן (מלקבל דבריו עד שיפציר בו), ואין מסרבין לגדול (ומפאת כבודכם לא סירבתי). מהו הטעם לכך ששתית את הכוס בשתי לגימות? אמר להם: ששנינו ב[[ברייתא]]: השותה כוסו בבת אחת - הרי זה גרגרן, שניים - דרך ארץ, שלושה - מגסי הרוח. מדוע לא החזרת פניך? אמר להם: "כלה הופכת פניה" שנינו (=ב[[משנה]] נאמר על ה[[כלה]], שרשאית היא לאכול את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] בהסבת הפנים, אם היא מתביישת לאכול באופן רגיל בחברת משפחת בעלה; אבל האיש אינו מתבייש לאכול ולשתות כרגיל בלא הסבת פנים)<ref>פסחים פו ב, ורש"י שם.</ref>. | ||