רב הונא בר נתן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''רב הונא בריה דרב נתן''' (=בנו של רב נתן) - [[אמורא]] [[בבל]]י בדור החמישי והשישי של תקופת האמוראים, שכיהן בתפקיד [[ראש הגולה]] והיה ראש ההנהגה המדינית של היהודים בבבל. צאצא למשפחת ראשי הגולה, ה[[ייחוס|מיוחסת]] ל[[דוד|דוד המלך]]. למד תורה אצל [[רב פפא]] ואצל [[אמימר]], וזכה אף לשבת לפני [[רבא]] ב[[ישיבה]]. תקופת כהונתו כראש הגולה חופפת את ימיו של [[רב אשי]] כ[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]]. רב הונא בר נתן עמד בקשרים עם [[מלך]] [[האימפריה הסאסאנית]], [[יזדגרד הראשון]], ששלט בתקופה זו בבבל ויחסו ליהודים היה טוב מאוד, והיה ממקורביו ומבאי ביתו.  

משמעות הדבר, כפי שמקובל להבין זאת, היא שהגיע זמנו של רב הונא בר נתן להיות בעל הסמכות העליונה והבלעדית של היהודים ("תורה וגדולה במקום אחד"), ובחייו של רב אשי היה ראש הגולה כפוף לו, ועל כן אי אפשר לאחר את זמן פטירתו של רב אשי. זו הגישה המקובלת, אולם יש מן החוקרים שניסו להסביר שרב הונא בר נתן היה ראש הישיבה אחרי רב אשי, אלא שהבנה זו סותרת את הנאמר ב[[איגרת רב שרירא גאון]]. לפי השערה אחרת נפטר רב הונא בר נתן בתוך ימי רב אשי ולא אחריו, ו"בר נתן" שמוזכר לגבי פטירת רב אשי אינו רב הונא אלא [[מרימר]], שהיה ראש [[ישיבת סורא]] אחרי רב אשי, ולפי דעה זו היה אחיו של רב הונא בר נתן. לפי הגישה המקובלת, שהובאה לעיל, אכן האריך רב הונא בר נתן ימים, ואמנם לפי הנאמר ב[[ספר כריתות]] (שנכתב בידי רבי [[שמשון מקינון]], מ[[בעלי התוספות]]), נפטר רב הונא בשנת [[ד'ר"ב]] ([[442]]), כ-15 שנה אחרי רב אשי, שלפי איגרת רב שרירא גאון נפטר בשנת [[ד'קפ"ז]] ([[427]] לערך)<ref>ראו מפרשים לבבלי, מועד קטן כח ע"א וגיטין נט ע"א; וראו גם "תולדות תנאים ואמוראים" לרב אהרן היימאן (כרך א) ואטלס עץ חיים של הרב [[רפאל הלפרין]] (כרך ד), ערך רב הונא בר נתן.</ref>.