10,172
עריכות
פרשני:בבלי:כתובות כ ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
Automatic page editing
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 66. </b> ודקדק השיטה מקובצת, שנאמן אדם לומר "זה כתב ידי", אפילו אם אינו זוכר את העדות, ואינו צריך לצרף עמו עד אחר. אך אם זוכר את העדות, כתב רב האי גאון, שאפילו לרבי אינו צריך לצרף עמו עד אחר, מכיון שעל המנה שבשטר הוא מעיד, ונאמן. אבל הירושלמי כתב, שלדעת רבנן צריך שיזכור העד את עדותו מעצמו, אבל אם אינו זוכרה, מודו רבנן שאינו נאמן אלא בצירוף עם עד אחר. ויעויין ברמב"ם <small>(פרק ח' מהלכות עדות הלכה א')</small>, ובכסף משנה שם, ביאר שדעת הרמב"ם כדעת הירושלמי. אך הש"ך <small>(סימן מ"ו סעיף קטן לב)</small> דקדק מדעת הרמב"ם, שאם אינו זוכר את העדות כלל לא יועיל אפילו צירוף עם עד אחר, ואינו נאמן בשום אופן לקיים את כתב ידו.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 66. </b> ודקדק השיטה מקובצת, שנאמן אדם לומר "זה כתב ידי", אפילו אם אינו זוכר את העדות, ואינו צריך לצרף עמו עד אחר. אך אם זוכר את העדות, כתב רב האי גאון, שאפילו לרבי אינו צריך לצרף עמו עד אחר, מכיון שעל המנה שבשטר הוא מעיד, ונאמן. אבל הירושלמי כתב, שלדעת רבנן צריך שיזכור העד את עדותו מעצמו, אבל אם אינו זוכרה, מודו רבנן שאינו נאמן אלא בצירוף עם עד אחר. ויעויין ברמב"ם <small>(פרק ח' מהלכות עדות הלכה א')</small>, ובכסף משנה שם, ביאר שדעת הרמב"ם כדעת הירושלמי. אך הש"ך <small>(סימן מ"ו סעיף קטן לב)</small> דקדק מדעת הרמב"ם, שאם אינו זוכר את העדות כלל לא יועיל אפילו צירוף עם עד אחר, ואינו נאמן בשום אופן לקיים את כתב ידו.</span> </span> | ||
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b> | <BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא את טעמי המחלוקת: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשתימצי לומר,</b> (היינו כשתדקדק בדברים תראה) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי רבי</b> - צריך צירוף עד אחר משום שסבר | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא את טעמי המחלוקת: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשתימצי לומר,</b> (היינו כשתדקדק בדברים תראה) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי רבי</b> - צריך צירוף עד אחר משום שסבר <b style='font-size:20px; color:black;'>על כתב ידן הם מעידים,</b> ואם כן צריך שני עדים על כל חתימה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 67 </b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 67. </b> כתבו התוספות - שלדעת רבי אפילו אם יאמרו העדים בפירוש שבאו להעיד על המנה שבשטר, לא תועיל עדותם כדי לקיים את השטר, ותחשב המלוה כמלוה על פה. כיון שהשטר אינו מתקיים אלא כשמעידים על כתב ידם. וכן לרבנן, אף אם יאמרו בפירוש שמעידים על כתב ידם, כגון בגוונא שרבנן לחומרא כמובא לקמן, לא יועיל, ולעולם על מנה שבשטר הם מעידים. ומבוארת דעת התוספות כדעת הירושלמי הנזכר בהערה הקודמת. אך לדעת השיטה מקובצת - אם העד זוכר את העדות ומעיד עליה בפירוש, אף רבי מודה שעל המנה שבשטר הוא מעיד.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 67. </b> כתבו התוספות - שלדעת רבי אפילו אם יאמרו העדים בפירוש שבאו להעיד על המנה שבשטר, לא תועיל עדותם כדי לקיים את השטר, ותחשב המלוה כמלוה על פה. כיון שהשטר אינו מתקיים אלא כשמעידים על כתב ידם. וכן לרבנן, אף אם יאמרו בפירוש שמעידים על כתב ידם, כגון בגוונא שרבנן לחומרא כמובא לקמן, לא יועיל, ולעולם על מנה שבשטר הם מעידים. ומבוארת דעת התוספות כדעת הירושלמי הנזכר בהערה הקודמת. אך לדעת השיטה מקובצת - אם העד זוכר את העדות ומעיד עליה בפירוש, אף רבי מודה שעל המנה שבשטר הוא מעיד.</span> </span> | ||