מילון הראי"ה:חושך (חשך)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
"אין". התחלת המושכלות הנאצלות מצד עצם מציאותן בצורתן האמיתית, והוא הרגש הכהה הנשגב, שהוא יקר, מצד רוממות הנושא, מכל רגש בהיר שבעולם שבנושאים מוגבלים, "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" [א"י מב]. רוב האור שאינו מושג כלל, והוא עילוי מדת לילה, שבאה אחר היום, שחושך גדל־ערך מתגלה, <והנשמות מתענגות ע"י מה שמאיר להם אח"כ מתוכו> [ע"ר א תיא]. ע' במדור זה, "סכלות מעט".