מילון הראי"ה:חטאת לד' (כינוי)

החזרה לטובה את כל מה שירד ונפגם, מראש מקדם, בתהלוכות ההויה <שהקלקולים וההפרעות נתחברו עמה, כדי לשכללה ולהעלותה, עד אשר תבא למעמד העליון, אשר סדריה יהיו במילואם, ושום מעוט צביון והחשכת אורה לא יהיה עוד> ע"י הגילוי לקדושתו של הכח המשעיר והעז, של הסדרים המרעישים, המהרסים, שתכליתם היא ההטבה היותר עליונה, ההתעלות הקדושה היותר טהורה, ואור ד' הבהיר בהגלותו בתועפות עזו. הסדור הזה של ההתמעטות וההגבלה, הגוררת עמה הפרעת סדרים, כדי שהנהרס יחזר ויבנה במעלה יותר עליונה, הרי הוא בא מתוך המטרה הראשית של ההויה בכללותה, לכונן סדרים מוגבלים, כדי שיהיו תמיד הולכים ומתעלים, ויהיה תכן התוספת, מעלת העליה, מחובר עם כל מדות השלמות העליונות, אשר אי אפשר לכל זה להמצא מאפס צד הגבלה, שהוא בא ע"י מעוט וגרעון [עפ"י ע"ר א קסה, קסו]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, קטרוג הלבנה. ע' במדור זה, שעיר, שעיר עזים.