מילון הראי"ה:נזיר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
מישיר המדות, בהכרעה לצד קדושה ופרישות, כדי להגן על הנפש מנטיה קצונית להפקרות ולטמיעה בתוך חיים חמריים [עפ"י ע"ר א קעה]. קדוש מצד שנדבה רוחו אותו בהרגשתו הפנימית להיות מוסיף בעבודת השי"ת [פנק' ג רעח].
קדושת הנזירות[עריכה]
המשך יסוד הקדש הטבעי בתוך החיים החברתיים הכלליים ע"י אחד משאר אישי האומה, בתולדתו, שיכול להמשיך עליו, בבחירתו ורצונו הטוב, את קדושת הכהונה העליונה [עפ"י ע"ר א קעד].
קדושת הנזירות, גדל פרע שער ראשו והוא קדוש יהיה[עריכה]
רויה משביעת השפעת הקודש עד כדי הצמחת שריגים רבים ורחוקים המתילדים ג"כ בכל ענפי מעשים מדות הגיונות ומחשבות, והכל עולה בטהרת הקודש בלא עירבוב של דמיונות מעביבים ומחשיכים [קובץ ה רי]. "נזר אלהיו על ראשו"[1]- החפץ המגמתי העומד ממעל לו [א"ק ב תקנה].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ במדבר ו ז.