מילון הראי"ה:עצת ד' (כינוי) (עצת ד' העליונה של כללות ההויה)

עצת ד' העליונה של כללות ההויה - מטרתן היסודית של מערכות ההויה [עפ"י ע"ר א קנט].

עצת ד' העליונה[עריכה]

אחרי שהעז והחפש, מכל הכרח מוגבל, של המחשבה הקדומה, המחשבה הראשית, בגבורת חסדה, המחייבת לההויה שתתהוה, ולעולם שיבנה, מאז מקדם, טרם הבנותו; אחרי שזה העז בעצמו, וזאת הגבורה המזהירה, היא דורשת את הקשר המפעלי בכל השדרות ההולכות ומשתפלות עד כדי תחום חיי הטבע, המעשה, הבחירה היחידית והחברותית, הנה עצה עליונה צריכה להחזיר את הענפים כולם לשרשם, לטפל את כל ההתגלות (את) [אל] הכמיסה האדירה, ואז החשבון מתמצה ע"י ביטול הנר באבוקה, והשאבתה של הטפה בתוך הים הגדול, המוסיף לה עצמה ומהותיות עצמותית. העצה הנדרשת לתקומתה האידיאלית של מחשבת יוצר כל העולמים הטובה מאד [עפ"י ע"א ד ט קלח]. ע' במדור זה, מחשבתן של ישראל. ושם, טעם העליון. השלמות האלהית העליונה, שכל הטוב והיושר, כל מדות החסד והגודל, כל התפארת הנצח וההוד, ברום מעלתם, יזהירו ויופיעו בכלל שלל צבעי רקמת חמדתם [עפ"י שם קמג].

עצת ד'[עריכה]

כל הליכות התורה הלאומית מורשה קהילת יעקב [מ"ר 138 (א"ה 721)]. עצת ד' היא תקום^[1]- האידיאליות המאירה שברעיון היצירה, הקודמת לכל עולמים, היא דורשת את האור בתכלית בהירותו, מדת הדין של מעלה בעוצם חזקה, ומתוך כך האידיאלים שכבר כהו עומדים לשוב לאורם, למקור הצפיה [ר"מ צה]. האורה האלהית, המלובשת בהמגמה המוסרית הגדולה והכללית של כלל ההויה, המתפשטת במלא שליטתה בחקי ההויה הרוחניים, ומפלשת את דרכה גם בכל כחות הטבע, הנראים כעושים את עבודתם כגלמים מתים בלא הבנה ומטרה. והניצוץ האלהי שולט על הכל בעזו, ומדריך גם את החושך והרשעה לטהרתה של המגמה הנצחית האידיאלית האלהית, המלאה צדק ומשרים, שהיא מכוננת את העז והגבורה, ומאזרת כח את תוכן החיים וההויה [עפ"י א"ק ג ה]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "אבא יסד ברתא". ע' בנספחות, מדור מחקרים, חכמה לעומת עצה העליונה. עצת קדוש ישראל^[2]- העצה הנובעת מהתגלות המחשבה הרוממה שמעל לכל המחשבות [א"ק א קכג].

הערות שוליים[עריכה]