מילון הראי"ה:עשרה

הכללות [ע"ר א קמב]. התחלת ציור הרבים בכללות [שם רעב]. כלל הרבים, התחלת הכלל [שם ב של (ע"א א 122)]. הרושם את הרבוי המתאחד, המתכלל, ומתעלה לכלל האחדות בכללותו [עפ"י ע"ר א קעט]. ערך הכלל. העשירי הוא סוכם את כלל המספרים הפרטיים [עפ"י ע"א ב 213]. אפיסת הפרטיות, והתאגדות הכל לכלל אחד [עפ"י ר"מ קלב]. הקיבוץ במספר הכללי, שאז מתקבצות יחד הקדושה הכללית והפרטית [מ"ש קכד]. סכום אגודת הרבים במספר [ע"ר א שיב]. המספר היסודי שהוא מכון כל קצב ושיעור [שם ד י ג]. יסוד המספר, הראוי להתיחס בין לדברים שיש להם קץ ובין לדברים שאין להם קץ, כי בכפל העשריות אין להם קץ [מא"ה ג קלט]. חוזר להתאחד בסכום האחד, וזה מורה כי מצד קדושת החיים הפנימיים של אור הנשמה האלהית, המאירה בההויה כולה, מראשית המצאה ברוח ד', כל הגבולים, כל הפרטים וכל הרבויים, מראש ועד סוף, מתאחדים לעטרה קדושה אידיאלית - אחד [ע"ר א קמב].

מדת העשר[עריכה]

קדושת הכלל השכלית העליונה [ע"ר א קמב].

עשר[עריכה]

הרבוי המאוחד לחטיבה אחת. יסוד הקדושה בהארתה המושכלת העליונה, המתאר את כל הרבויים שבעולם בתכונה מאוחדת [שם קמא].

◊ מסומן הוא  העשר ביסוד ההוראה הרוחנית, מושג המחשבה ואצילות הקודש בהארתה [ר"מ קפח].

ע' במדור אותיות, יו"ד.