מילון הראי"ה:קודש קדשים

יסוד הכל, יסוד היסודות, למעלה מכל שם, תואר וכנוי, המתרומם מעל כל הגיון, גם של קודש, באותה אין־הסופיות שהוא מתרומם מעל כל חול [עפ"י מ"ר 408]. קודש העליון, ששם גם החול וגם הקודש באים מתוכן אחד ומתגלים בתור צביון אחד, "כי לית שמאלא בהאי עתיקא קדישא, דכוליה ימינא" [מ"ר 406]. מדרגה המופיעה מיסוד הקדש־העליון, שהוא היסוד הנצחי המתרומם מכל הגבלה, ומעלה את כל אופי שבחיים אל הרום העליון, עד שהכל אובד את התכן החלוני המוגבל, ותופס לו מכון בקדש, ונעשה גם הקדש היסודי עומד ברום עזו הנערץ וגם התכן החלוני כולו הפך אור קדש [ע"ר א קעב]. ◊ נושא בתוכו את הנושא של הקודש ואת הנושא של החול, את החומר ואת הצורה, בצורה עליונה אידיאלית, באחדות מעולה [קובץ ח צא]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, רום עולם.