מילון הראי"ה:שכינתא נפלת לעפרא (כינוי)

נפגמה נשמת האומה, המאויים העליונים והקדושים שהם יסודות כל קיומה, הלכו הלך וחסר, הלך ועומם, עד אשר נחשכו מאורותיה. החפץ האלהי שבעמקי נשמתה נשאר טמון וגנוז, ירד עד הדיוטא התחתונה, עד אפיסת הערך הממשי בחיים וברעיון [מ"ר 282 (ח"ה ק)]. ◊ נפילת השכינה מובלטת בהשפלת הציור של האלהות המצוייר בלבו של אדם, ואי אפשר להיות מהות האלהות המושגת מצויירת בגוונין נהירין כ"א ברוממות קרנם של ישראל [פנ' קכט].