מילון הראי"ה:שן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הכלי המכשיר את החיים למפעלם והוייתם. העיכול הראשון, הצועד להביא את כח החיים אל היצור פנימה, שממנו הכחות הפרטיים מסתעפים, והולכים ונמשכים. היא גם השן האוכלת, המכלה, "אכלה ומדקה"[1]המחבלת והורסת [עפ"י ר"מ כד־כה]. פתח כח החיים ע"י הלעיסה, והכלי המזיק במזיקים [שם צב]. הכליון, "אכלה ומדקה"; והובלת החיים, הכשרת ההזנה, לכוננם ולעודדם [עפ"י שם קלט].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ דניאל ז ז.