מיקרופדיה תלמודית:אגודל

הגדרה^[1] - בוהן היד, בתורת מידה בשיעורי הלכה.

סיכום תמציתי

מהות האגודל כאמת מידה ושיעורו

אגודל בתורת מידה נזכר בכמה הלכות:

• בשיעורי טומאה (אהלות יג א);

• בספר תורה (מנחות ל א);

• באורך חוטי הציצית (טוש"ע אורח חיים יא ד,יד);

• בשיעור לולב והדס וערבה (טוש"ע או"ח תרנ א);

• בנשבר הגף של עוף (רמ"א יורה דעה נג ב), וכיוצא.

האגודל הנזכר בהלכות אלה הוא בוהן היד (רמב"ם נשיאת כפים טו ד)^[2], שהוא הרחב מכל האצבעות (ר"ש אהלות יג א) והעבה מכולן (רבנו בחיי על התורה ויקרא ח יג)^[3].

שיעור אצבע

סתם אצבע הנזכרת בשיעורים היא כרוחב אגודל^[4] (רמב"ם שבת יז לו. וראה ערך אצבע יוצאים מכלל זה), והוא אחד מארבעה בטפח (מנחות מא ב; רמב"ם ספר תורה ט ט. וראה ערך טפח).

מקום המידה בבוהן

האגודל נמדד במקום הרחב שלו באמצעיתו (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג רלט; מרדכי מנחות רמז תתקמח. וכן פסקו הט"ז אורח חיים יא סק"ח; שו"ע הרב שם יא ה; ערוך השלחן שם יא יא), שלא באו חכמים לסתום אלא לפרש, ובראשו האגודל צר מאד ושוב מתרחב והולך ואי אפשר לעמוד עליו מהיכן מודדים, אלא מרוחבו (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג שם).

ויש מהראשונים שהסתפקו באיזה מקום באגודל מודדים את רוחבו, אם בראש האצבע או בקשר הראשון (תוספות מנחות מא ב ד"ה ארבעה, על פי חלופי גירסאות בזבחים סג א[5])^[6].

אגודל של אדם בינוני

רוחב האגודל האמור בכל שיעורי התורה הוא "אצבע הבינוני" (רמב"ם ספר תורה ט ט; שו"ת הרמב"ם קנא), שבכל דור ודור (שו"ת חתם סופר אורח חיים קכז,קפא)^[7].

יש הסוברים שהוא הבינוני מתוך מדידת אצבעות של אנשים רבים (תשב"ץ ח"ג לג); ויש הסוברים שהוא אצבע של אדם בינוני (שו"ת חוט השני צז; אפריון שלמה שעורין א. וראה ערך אצבע).

מידות שונות באגודל

יש אומרים שכאשר הגדילו לצורך עניני המסחר את מידות הנפח כשבאו לירושלים, ושוב הגדילו כשבאו אחר כך לציפורי (ראה עירובין פג א), הגדילו גם את מידת האצבעות, ויש לדעתם "אצבע מדברית" - שמדדו בה קודם שבאו לארץ ישראל, "אצבע ירושלמית" - משבאו לירושלים, ו"אצבע צפורית" - האצבע שבתלמוד ירושלמי. היחס ביניהן: שש מדבריות הן חמש ירושלמיות, ושש ירושלמיות הן חמש ציפוריות (תוספות פסחים קט א ד"ה רביעית).

השיעור המדויק

שיעור האגודל הוא רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק, והן כאורך שתי שעורות בריוח (רמב"ם ספר תורה ט ט: "דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו").

מהאחרונים יש שהוכיחו על פי הניסיון שרוחב שבע שעורות שוה לאורך שתי שעורות רק כששוכבות על צדיהן, אבל כשהן שוכבות על רחבן לא יהיו אלא שש שעורות (שארית יהודה יורה דעה יא, בשם אחיו הרב בעל התניא^[8]); ויש שביארו שאורך שתי שעורות בריוח הכוונה בריוח ניכר (חזון איש או"ח לט ז,יב).

האגודל במידות זמננו

לפי מידות זמננו נחלקו האחרונים בקביעת רוחב האגודל^[9]:

• יש הסוברים שקביעת רוחב האגודל היא על פי מדידת האגודל הבינוני שבזמננו, ושיערו על פי ניסיונם במדידת האצבעות והעלו תוצאות שונות:

2.7 ס"מ ("שיעור צאל" - מידה פריזאית. חתם סופר אורח חיים קפא. ובשיעורי מקוה עמ' צד העתיק את הסרגל שעשה החתם סופר).

2.5 ס"מ (שו"ת משיב דבר או"ח כד. והחזון איש או"ח לט, ובמכתבו הנדפס בהקדמה לשיעורי מקוה, כתב שהוא 2.5 ס"מ בערך, ולפי מה שחישב אורך אמה קרוב ל-58 ס"מ שיעור האגודל 2.4 ס"מ).

2.43 ס"מ (קיצור שלחן ערוך בכללים, לפי חשבון אורך האמה שכתב שם, וראה החשבון בשיעורי מקוה עמ' קלו).

2.375 ס"מ (שו"ת משיב דבר או"ח כד, למנהג פפד"מ).

2.25 ס"מ (ערוך השלחן יורה דעה רא ג: הטפח "שני וערסקעס" - מידה רוסית).

• ויש הסוברים שקביעת השיעור היא לפי מה ששיערו הראשונים ונתנו מידות בדבר, ולפיכך עשו החשבון על פי המידות הערביות שבזמן הרמב"ם^[10] והעלו:

2.33 ס"מ (ערך מילין ערך אצבע, על פי מידת השעורות של רוחב האגודל שמדד הרמב"ם, ועל פי גודל מידת השעורה הערבית).

2 ס"מ (שעורי תורה א).

1.9 ס"מ (מדות ושעורי תורה ה י, לאור ממצאים על משקל הדרהם ששימש בזמן הרמב"ם).

אגודל כמידת יסוד

רוחב האגודל משמש יסוד למידות האורך האחרות שבהלכה, ובו תלוי גודל הטפח והאמה (רמב"ם ספר תורה ט ט), וכן למידות הנפח, כגון הרביעית (פסחים קט א; רמב"ם בכורים ו טו), ועל ידי כך גם מידת הביצה (ראה ערכים: טפח, אמה, רביעית, ביצה), שמידות הנפח נמדדות בשני אופנים, או על ידי מדידה ביחס לביצה (ראה ערכה), או על ידי מדידת גודל הכלי במידות אורך (פסחים שם; רמב"ם שם).

עוד בדורות הראשונים התגלה כי ההקבלה שהיתה בזמן חז"ל בין מידת האורך - האגודל - למידת הנפח - הביצה (ראה פסחים שם), אינה נכונה עוד, ומדידת הנפח על ידי מידות האורך עודפת בהרבה על המדידה במידות הנפח (תשב"ץ ח"ג לג). ונאמרו בזה כמה דעות:

• יש שסברו שהתקטנו הביצים ולכן יש למדוד גם את הנפח לחומרא לפי מידת האצבעות (בית יוסף בשו"ת אבקת רוכל נב-נג; מבי"ט ח"א קמז^[11]).

• יש שסברו שלא התקטנו הביצים, וחוסר ההתאמה נובע מכך שאין בידינו למדוד באופן נכון את מידת האגודל הבינוני, ולכן יש לנו לתפוס במקומה את מידת האמה כמידת היסוד, ועל פיה מתיישב היחס בין מדות האורך למדות הנפח (שיעורי תורה עמ' נא-נג^[12]).

*ויש שסברו שכיון שאין בידינו את מידות הראשונים, ניתנה המידה להיקבע בידי חכמי הדור שמדדו את מידת האגודל והיא העיקר (חזון איש או"ח לט ט). אך גם לדעתם אין לנהוג כן להקל (שם טו)^[13].

==קשר אגודל==

ארכו של קשר אגודל נזכר כמידה לענין ציצית (מנחות מב א).

יש הסוברים ששיעורו כשיעור הצפורן עם הבשר עד הפרק הראשון (רש"י שם ד"ה שירחיק; שו"ע אורח חיים יא ט), היינו שמודדים באורך האגודל מראשו עד הקשר (ערך מילין עמ' 124).

ויש סוברים שקשר אגודל מובנו הקשר השני, והוא שווה לרוחב שלש אצבעות (רבינו גרשם מנחות מב א; פסקי רי"ד להלכות קטנות הלכות ציצית).

לדעה הראשונה נאמרו מספר שיטות מה שיעורו:

• יש אומרים שהוא שווה לרוחב שתי אצבעות (פרדס לז; ש"ך יורה דעה מו ס"ק יג, בשם ראב"ן).

• ויש אומרים שהוא יותר משתים ופחות משלש אצבעות (הר"י בן חביב, הובא בבית יוסף אורח חיים יא).

• ויש אומרים שהוא קצת יותר מאצבע וחצי (שו"ת מבי"ט קמג).

הערות שוליים