מיקרופדיה תלמודית:אדני השדה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - בריות שדומות בצורתן לאדם.
אדני השדה או בר נש דטורא נזכרו בחז"ל יחד עם בריות שאינן מצויות בישוב: קופות, קופד וחולדת הסנאין (משנה כלאים ח ה; קהלת רבה ו יא – אדני שדה; ירושלמי כלאים ח ד – בר נש דטורא). בעל חי זה חי מטבורו, ואם נפסק טבורו אינו יכול לחיות (ירושלמי שם, ועי' להלן בפירוש הר"ש בשם ר"מ מאשפירא).
זיהויים
בזיהויו נחלקו הראשונים:
- יש אומרים שהם בני אדם הגדלים ביערים (ערוך ע' אדן בפירוש א'. וכעין זה במעין גנים לאיוב הוצאת בובר עמ' 21).
- יש אומרים שהם חיות הדומות לבני אדם (ערוך שם בפירוש ב; רש"י איוב ה כג; פירוש המשניות לרמב"ם כלאים שם; הר"ש לתורת כהנים פ' צו פ"י; מעין גנים שם, בשם י"א), "ואומרים המספרים חידושי העולם שהוא מדבר דברים רבים שאינם מובנים ודיבורו דומה לדיבור אדם" (פירוש המשניות שם), ומהאחרונים יש שזיהו אותם כקופים ממינים שונים (תפארת ישראל - אוראנג אוטאנג[2]; מלבי"ם ויקרא שמיני פי"א אות קג – אוראנג אוטאנג או שימפנזה; פליקס, הצומח והחי במשנה עמ' 291 - קופים חסרי זנב. ועי' בערוך השלם ערך זה)[3].
- יש שפירשו שהם מהלכי שתים כאדם (הר"ש לתורת כהנים שם).
- ויש אומרים שהיא חיה ששמה "ידוע" והוא ידעוני שבתורה (ויקרא יט לא. ראה ערכו), ומעצם שלה עושים כמין כשפים, וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ שבו גדלה אותה חיה, וצורתה כצורת אדם בכל דבר בצורת פנים וגוף וידים ורגלים, ומטבורה מחוברת לחבל היוצא מן השורש ואין כל בריה רשאית לקרב כמלא החבל שטורפת והורגת, וכמלא החבל היא רועה כל סביבותיה, וכשבאים לצודה מורים בחצים אל החבל עד שהוא נפסק והיא מתה מיד (חינוך מצוה תקיד, בשם הגאונים; ר"ש במשנה שם, בשם ר"מ מאשפירא; הרא"ש שם; אור זרוע ח"א סי' רפח)[4].
שמם
בפירוש השם אדני השדה נאמרו שתי דעות:
- אדני כמו אדמי, כלומר: אנשי, והנו"ן במקום מ"ם: אדן במקום אדם (כפתור ופרח הוצ' לונץ פנ"ח עמ' תשסט).
- אדני כמו אבני, מלשון הפסוק (איוב ה כג): כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ (רש"י שם; הרא"ש והרע"ב בפירושם לכלאים שם. ויש פירוש אחר בפסוק זה, עי' רד"ק שם), ויש גורסים במשנה אבני במקום אדני (הרא"ש שם. וכן הוא בירושלמי ד' ויניציאה, ובערוך ע' זה, ובאגודה כלאים שם).
דינם כחיה או כאדם
מחלוקת תנאים אם אדני השדה דינם כחיה או כאדם (משנה כלאים שם)[5]. הדבר נוגע לכמה דינים:
- לטומאה - מפורש במשנה, שלדעת הסוברים שהם כאדם הרי הם מטמאים באהל[6]. למדו מהפסוק: וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (במדבר יט טז), בגדל על פני השדה (ירושלמי שם. ויש גורסים: בגדל מן השדה, עי' ר"ש ורא"ש וריבמ"ץ שם).
- למקח וממכר - נפקא מינה לענין אם מכר כל חיות שיש לו, אם אדני השדה בכלל המכירה או לא (פירוש המשניות לרמב"ם שם ו).
- לכלאים - אם דינו כחיה, אסור למשוך ולהנהיג עם מי שאינו מינו, ואם דינו כאדם, מותר (עי' כלאים שם ו), אלא שלא הוזכר לענין כלאים לפי שאי אפשר לגדלו ולקרב אליו בעודו חי עד שימות (חידושי מהרי"ח למשניות שם)[7].
- לדם - דם אדני השדה מותר כדם מהלכי שתים, לפי שאין לו טומאה קלה, דהיינו טומאת אוכלין, כעוף ובהמה שנאסרו באיסור דם (הר"ש לתורת כהנים שם. וראה ערך דם).
הערות שוליים
- ↑ א, טור' קצד – קצה.
- ↑ פירוש שם זה בשפה מלזית/אינדונזית שמשם מקורה הוא איש היער.
- ↑ וראה סנהדרין קט א: דור הפלגה ... נחלקו לשלש כיתות ... וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין.
- ↑ וראה רש"י איוב ה כג שהבדיל בין אבני השדה שהם מין אדם וחית השדה שהיא חיה ממש בשם גרוש"ה בלעז, והיא אדני השדה של המשנה. ובביאור גרוש"ה כתב באוצר לעזי רש"י שהוא "אדם-זאב", שהם בני אדם שגדלו ביערות עם זאבים והפכו כמותם.
- ↑ וראה רש"י איוב ה כג.
- ↑ וצריך לומר שר' יוסי – שלדעתו דינם כאדם - סובר כרשב"ג שקברי עכו"ם מטמאים באהל, עי' תוס' יבמות סא א, שהרי אדני השדה על כל פנים בכלל ישראל אינם, וכן כתב בס' בית האוצר אות א כלל ח.
- ↑ ועי' בקהלת רבה ו יא שנראה שאפשר לגדלם.