מיקרופדיה תלמודית:אוטם

הגדרה^[1] - בנין סתום בלי חלל בקרקעיתו של בית המקדש.

מהותו

יש סוברים ששש האמות התחתונות ממאה האמות של גובה ההיכל הוא האוטם (מידות ד ו), והוא "בנין אטום (עי' אהלות ו ה, ופרה ג ו), שבונים בגוף הקרקע יסוד, ועליו מעמידים את הכתלים" (פירוש המשניות לרמב"ם מידות שם). והסבירו דעת זו, לפי שהאוטם היה תחת האולם כמו תחת ההיכל וקודש הקדשים, שקרקע האולם וההיכל היתה שוה (עי' רמב"ם בית הבחירה ו ד), וגובה קרקע זו מעל לקרקע העזרה שבין-האולם-ולמזבח היה שש אמות (עי' מידות ג ו), ושש אמות אלו הוא האוטם, שעשו לו בנין כמו חומה סביבו לבל ימוט ושלא יפלו העפרורים כדרך הר או תל גבוה בלתי משופע, ולכן הוא "כמו יסוד" (עי' רמב"ם בית הבחירה ד ג), ולא יסוד ממש, שמבפנים נראה כאילו הוא מגוף הקרקע, ומבחוץ נראה שהוא על פני הארץ (תוספות יום טוב מידות ג ו).

ויש סוברים שהיסוד המובלע בקרקע איננו האוטם, שהרי האוטם נמנה בכלל הגובה של ההיכל, ועוד שהיסוד לבנין גדול כזה היה עמוק יותר משש אמות, אלא לאחר שעלה הבנין מן הארץ היה כולו אטום בלי חלל, וזוהי רצפת הבית, והוא האוטם (פירוש הרא"ש שם, ועי"ש בר"ש).

מיקומו

יש מי שכתב שמצד מזרח היה גובה האוטם נראה רק משני צדי פתח האולם בלבד, שכנגד הפתח היו שתים עשר ה מעלות שבין האולם ולמזבח מכסות את גובה האוטם (הגר"א מידות שם).

יש מי שכתב שמצד מזרח לא היה גובה האוטם נראה כלל, ששתים עשרה המעלות היו על פני כל רוחב האולם, והיה נראה האוטם רק בצפון ומערב ודרום (תפארת ישראל שם).

ויש מי שכתב שתחת האולם לא היה אוטם כלל, והאוטם היה מפתן גבוה מהארץ בבנין סתום, ומעלות היו באולם שמהן עולים על המפתן ומורדות בהיכל לירד בהם מהמפתן (הרא"ש מידות שם). ולדעה זו היה ההיכל גבוה מהאולם שש אמות, ומורדות בהיכל שאמרו אין פירושו שהיו מורידות מן המפתן אל ההיכל, שהאוטם היה על פני כל שטח קרקעית ההיכל, אלא שאותן המעלות עצמן היו מורידות מן ההיכל אל האולם (שושנים לדוד, ועי"ש שהוכיח כדעת הכסף משנה והתוספות יום טוב בהבנת דברי הר"ש, שלא כס' בית דוד. ועי' ס' עזרת כהנים).

התאים

יש אומרים שהתאים (ראה ערכם) המקיפים את ההיכל לא היו בנויים על האוטם, אלא הדיוטא התחתונה היתה בנויה כנגד האוטם סמוכה לו, וגובהה שוה לגובה האוטם (עי' ראב"ד בהשגות בית הבחירה ד ט)^[2].

ויש אומרים שגם התאים היו בנויים על האוטם (עי' תוספות יום טוב שהוכיח שכן הוא לפי רש"י ותוספות. ועי' רש"י בבא מציעא לג א ד"ה ואחד, ותוספות יומא נב א ד"ה כותל).

הערות שוליים