מיקרופדיה תלמודית:אחות האם

הגדרה^[1] - אחות אמו לענין איסור ערוה

האיסור והחיוב

אחות האם היא אחת מן העריות האסורות מן התורה, והבא עליה עובר בלא תעשה, שנאמר: עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא (ויקרא יח יג).

הבא על אחות אמו, אם היו מזידים חייבים כרת, שנאמר: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם (שם כט); ואם התרו בהם חייבים מלקות (משנה מכות יג א; רמב"ם סנהדרין יט א); ובשוגג חייבים חטאת (משנה כריתות ב א; רמב"ם שגגות א ד).

האיסור נמנה במנין הלאוין (רמב"ם ספר המצוות לא תעשה שמא; סמ"ג קז; חינוך מצוה קצח).

התורה הזהירה פעם שניה על איסור זה: וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וגו' לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ (יקרא כ יט), ודורשים לרבות שחייב על אחות אמו - בין שהיא אחותה מן האב, ובין שהיא אחותה מן האם (תורת כהנים קדושים פרשה י פרק יא ד; יבמות נד ב).

אין הבדל בין אחות האם מן הנשואין, לבין אחות האם מזנות (רמב"ם איסורי ביאה ב ה). אבל אחות אמו שנולדה מהשפחה או מהנכרית, דינה כדין אחותו מהשפחה ומהנכרית שאינו חייב עליה (ראה ערך אחות).

בבן-נח

נחלקו תנאים אם אחות האם אסורה לבן נח (ראה ערכו) או מותרת לו (סנהדין נח א). ודוקא אחות אמו מן האם, אבל אחות אמו מן האב מותרת לו, שאין לבן נח שאר מצד האב (רמ"ה שם ד"ה אמר ר"י; רמב"ן יבמות צח א).

גם הראשונים נחלקו במחלוקת זו - יש מתירים לגוי לישא אחות אמו (רמב"ם איסורי ביאה יד י, ומלכים ט ה), ויש אוסרים (ריטב"א יבמות שם; וראה ביאור הגר"א יורה דעה רסט סק"ג שביאר את השיטות. וראה ערך בן נח).

בגר

הגר אסור לישא אחות אמו מן האם. יש אומרים שהאיסור הוא רק לכתחילה שלא ישאנה, אבל בדיעבד אם כנס יקיים (ביאור הגר"א שם, בדעת הרמב"ם); ויש אומרים שגם בדיעבד אם כנס יוציא (ביאור הגר"א שם בדעת התוס', וכך הוא לדעת הסוברים שבאחות האב יוציא, ראה ערך אחות האב).

במה דברים אמורים באחות אמו מן האם, אבל באחות אמו מן האב נחלקו תנאים:

יש מי שסובר שגם אם נאמר שבאחות אמו מן האם יוציא, באחותה מן האב אם כנס יקיים (חכמים בסנהדרין נח א, ויבמות צח ב). ומשום חשש חילוף בישראל אין כאן, שהכל יודעים שאין לגוי קורבת אב, שזרמת סוסים זרמתם (תוס' יבמות כב א ד"ה ערוה). אבל לכתחילה אסור לו לישא אותה (יבמות שם).

יש מי שסובר שגם באחות אמו מן האב אפילו כנס יוציא (רבי מאיר סנהדרין ויבמות צח ב), גזרה משום אחותו מן האם (רש"י יבמות שם ד"ה וחכמים), או משום אחות אמו מן האם (ריטב"א יבמות שם).

יש אומרים שאף לכתחילה מותר לגר לישא אחות אמו מן האב (רמב"ם איסורי ביאה יד יג; שו"ע יו"ד רסט א), שלא אסרו לכתחילה אלא לדעת האוסר באחות אביו מן האם לגר, שכיון שמצינו להם אחוה מן האב יש לגזור אף באחות אמו מן האב, אבל לדעת המתירים אחות אביו מן האם לפי שאין להם שאר האב כלל, מותר אף לכתחילה (רמב"ן יבמות שם, בדעת הרמב"ם).

הערות שוליים