מיקרופדיה תלמודית:איל

הגדרה^[1] - כבש זכר בגיל ידוע^[2]

איל שבתורה

כל מקום שנאמר בתורה איל או אילים הם כבשים בני שנתיים (פרה א ג; רמב"ם מעשה הקרבנות א יד), שאיל לשון קשה, כמו שנאמר: וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ (מלכים ב כד טו. וראה רש"י ויקרא ה טו), ואף כאן קשה בן שתי שנים (תורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת כ; רש"י על התורה ויקרא ה טו); ועוד, שבקרבנות נאמר: כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ (ויקרא יב ו), למדנו שאיל גדול ממנו והוא בן שנתיים (תוספות ורשב"א בבא קמא סה ב ד"ה איל).

מאימתי חשוב כבן שנתיים

בן שנתיים שאמרו, לא שמלאו לו שנתיים, אלא כל שנכנס בשנתו השניה שלשים ואחד יום הרי זה איל, וכשר לקרבן במקום שהצריכה התורה איל (פרה שם; רמב"ם שם), ששלשים יום בשנה חשוב שנה (ראה ראש השנה י א); אבל ביום שלשים אינו כשר לא לכבש ולא לאיל, והוא הנקרא פלגס (רמב"ם שם, על פי פרה שם. וראה ערך פלגס וערך כבש), ומי שסובר יום אחד בשנה חשוב שנה (ר' מאיר בראש השנה שם. וראה ערך שנה) נקרא איל כשהוא בן שנה ויום אחד (טורי אבן ראש השנה שם בהשמטות).

איל בקרבנות צבור^[3]

במוספי ראש חודש (במדבר כח יא), פסח (שם יט), ושמיני עצרת (שם לו) – מקריבים איל אחד לעולה.

בחג השבועות מקריבים שלשה אילים: איל אחד לעולה במוסף כשאר המועדים (שם כז), ושני אילים יחד עם שתי הלחם (ויקרא כג יח).

בראש השנה מקריבים שני אילים: אחד לעולת ראש חודש (במדבר כט ו), ואחד לעולה ליום הזכרון (שם ב).

ביום הכפורים מקריבים שני אילים: איל כהן גדול (ויקרא טז ג. וראה ערך אילו של אהרן), ואיל העם (במדבר כט י. וראה ערכו).

בחג הסוכות מקריבים שני אילים לעולה במוסף היום בכל אחד משבעת הימים (במדבר כט יב-לה).

איל בקרבנות יחיד

מקריבים איל בשלמי נזיר (במדבר ו יד. וראה ערך איל נזיר), ובארבע אשמות – שפחה חרופה (ויקרא יט כא), מעילות (שם ה טו, וראה רש"י שם), גזלות (שם כה), תלוי (במדבר ו יד).

אימתי איל בן יומו קרוי איל

איל בן יומו קרוי איל, במקום שאין בו לימוד על גדלותו כבקרבנות, שנאמר: וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי (בראשית לא לח), וכי אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אלא שאף איל בן יומו קרוי איל (בבא קמא סה ב).

לפיכך גנב טלה ונעשה איל, אינו חשוב כשנוי השם, להיות קנוי על ידי זה לגנב (ראה ערך שינוי).

יש אומרים שבלשון בני אדם אין נקרא בשם איל כשהוא בן יומו אלא כשנתגדל (ש"ך חושן משפט שנג סק"א), ולכן גנב טלה ונעשה איל - קנהו בשינוי השם (רא"ש בבא קמא שם; טוש"ע חושן משפט שם), ואפילו כשנכנס לשנה השנית לא נקרא איל בלשון בני אדם, אלא משנעשה גדול שנראה לעין שיצא מכלל טלה (ערוך השלחן שם ס"ג. וראה נתיבות המשפט סי' שנגס ק"א).

ויש אומרים שלדוגמא בעלמא אמרו הלשון "שינוי השם", וכוונתם לשינוי מעשה (ביאור הגר"א בשו"ע שם).

הערות שוליים