מיקרופדיה תלמודית:אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - חזקה שאדם לא יתבע ממון מחברו, אם הלה אינו חייב לו
חזקה זו כחה יפה לחייב שבועה לנתבע אפילו במקום שמן התורה הוא פטור משבועה, ולכן תיקנו בזמן האמוראים שתובע מחברו מנה לי בידך, והלה כופר הכל, שאף על פי שמן התורה פטור משבועה, מכל מקום ישבע שבועת-היסת (ראה ערכו) להכחיש את טענת התובע, לפי שחזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו (שבועות מ ב).
נגד רוב
כשיש רוב כנגד החזקה של אין אדם תובע, אין חזקה זו מועילה, ולכן הטוען לחברו: נמכרת לי בעבד עברי, כיון שרוב הנמכרים בעבד עברי יש להם קול וזה אין לו קול, פטור משבועה (ט"ז חושן משפט צד ו ד"ה או השבע).
נגד חזקה אחרת
וכן כשיש חזקה אחרת כנגד החזקה של אין אדם תובע, אין חזקה זו מועילה, שהרי אמרו שלפיכך אין הולכים בכופר הכל אחרי החזקה של אין-אדם-מעיז-פניו-בפני-בעל-חובו (ראה ערכו), המתנגדת לחזקת אין אדם תובע, מפני שהלוה משתמט מהמלוה לפי שעה עד שישיג כסף לשלם לו ואינו רוצה כלל לכפור (שבועות שם). הרי שאלמלא סברא זו היתה החזקה המתנגדת סותרת את חזקת אין אדם תובע.
לכן:
- הבעל שטוען על אשתו שאינה עושה לו המלאכות שחייבת לעשות לו, והיא טוענת שאינה נמנעת מלעשותן, אין אנו אומרים חזקה אין אדם תובע לחייבה שבועת היסת, לפי שנגד חזקה זו יש חזקה שאין-אשה-מעיזה-פניה-בפני-בעלה [ראה ערכו] (הפלאה בקונטרס אחרון פ ס"ק יח).
- מלוה שטוען פרוזבול היה לי ואבד או רבית שלקחתי בהיתר לקחתי, אין משביעים אותו היסת, לפי שנגד חזקת אין אדם תובע שיש ללווה, יש כנגדה חזקה של "לא-שביק-היתירא-ואכיל-איסורא" (ש"ך חו"מ צד סק"ח, לפי נחל יצחק שם ה).
ודוקא כשהחזקה המתנגדת לא עשתה פעולה אחרת, אבל אם כבר השתמשנו בחזקה האחרת, שוב לא תוכל לסתור את החזקה של אין אדם תובע.
לכן:
לוה שטוען פרעתי תוך זמני שאינו נאמן וחייב לשלם, יכול אחר כך לתבוע מהמלוה שבועת היסת (ש"ך חו"מ עח ס"ק טו), אף על פי שכנגד החזקה של אין אדם תובע יש חזקה של אין-אדם-פורע-תוך-זמנו (ראה ערכו), לפי שכבר השתמשנו בחזקה זו לחייב את הלוה לשלם (הפלאה שם צו סק"ו; נחל יצחק שם צד ג).
נגד שטר
כשיש לתובע סיוע של שטר, בטלה החזקה של אין אדם תובע, שעם השטר יש לו פנים להעיז ולתבוע בשקר, ולכן אשה שצריכה להישבע על כתובתה, אינה יכולה להפוך את השבועה על בעלה ולחייבו היסת (טוש"ע אבן העזר צו יא), אף על פי שכל הנשבעין ונוטלין יכולים להפוך על הנתבע שישבע היסת, לפי שכיון שיש לאשה הסיוע של שטר הכתובה, אין לה החזקה של אין אדם תובע אלא אם כן יש לו (הפלאה שם ס"ק טז).
הערות שוליים
- ↑ א, טור' תקעד-תקעה.