מיקרופדיה תלמודית:אכין ורקין

הגדרה^[1] - המלים "אך" ו"רק" שבתורה, באו למעט איזה דבר.

הדרשה

אכין ורקין מיעוטים הם (ראש השנה יז ב; סנהדרין מט א וברש"י שם ד"ה אכין; בראשית רבה (וילנא) פרשה א יד).

בשלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי, במידת ה"מעוט" - מידה ב - נמנו שלש לשונות של מיעוטים, ובהן "אך" ו"רק". ויש מי שכתב, שאף על פי שמצינו הרבה לשונות של מיעוטים בדרשות חז"ל בהלכה, אבל שאר הלשונות לא תמיד באו למיעוט, מה שאין כן אכין ורקין שתמיד נדרשות למעט (מדרש תנאים לרבי זאב וולף איינהורן מידה ב).

אך חלק

בכמה מקומות דרשו "אך - חלק", דהיינו שלשון אך בא לחלק ולמעט מההלכה, ונזכיר חלק מהם:

• במצות השבתת חמץ למדו שהחיוב חל מערב פסח, שכתוב: אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם (שמות יב טו) - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב, תלמוד לומר: אַךְ - חלק, מלמד שחציו מותר וחציו אסור, וביום טוב עצמו הרי כל הזמן אסור (פסחים ה א, ורש"י ד"ה אך)^[2].

• בכהנים בעלי מומים דרשו: אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא (ויקרא כא כג), יכול לא יהיו כהנים בעלי מומים נכנסים בין האולם ולמזבח לעשות ריקועי פחים, תלמוד לומר: אַךְ - חלק, שלמלאכה מותרים להיכנס (עירובין קה א, ורש"י ד"ה אך).

• בכפרת יום הכיפורים דרשו: אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא (ויקרא כג כז), יכול יהא יום הכפורים מכפר על שבים ועל שאינם שבים וכו', תלמוד לומר: אַךְ - חלק, הא אינו מכפר אלא על השבים (שבועות יג א; תורת כהנים אמור פרשה יא יד ב).

וכך מצינו במקומות רבים נוספים שדרשו אך לחלק (ראה פסחים עא א; יומא פה ב; בבא קמא יא ב; בכורות ה ב, טו א; תמורה כה א), ובכולם "חלק" מובנו מיעוט, לפי שאכין ורקין מיעוטים (רש"י פסחים ה ד"ה אך).

רק למעט

מצינו שכבר בימי דוד המלך דרשו "רק" למעט, שכשאמר לו דוד לעמשא: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים (שמואל ב כ ד), איחר עמשא מן הזמן אשר הועיד לו המלך (שם ה), לפי שמצא שישראל פתחו במסכת והיו עסוקים בתורה, ודרש: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת (יהושע א יח), יכול אפילו לדברי תורה, תלמוד לומר: רַק חֲזַק וֶאֱמָץ (יהושע שם), שרקין מיעוטים, שאם בא המלך לבטל דברי תורה אין שומעים לו (סנהדרין מט א, ורש"י ד"ה אכין).

נ' הפוכה

בפרשת וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן (במדבר י לה), מסומן למעלה ולמטה בנוני"ן הפוכות (ראה ערך נ), שהן דומות לכ"ף ולרי"ש, ופירושם: כמו אך ורק, ובאו למעט ולומר שאין כאן מקום הפרשה הזו (פסיקתא זוטרתא בהעלותך דף ק א; וראה שבת קטז א).