מיקרופדיה תלמודית:אכסדרה

הגדרה^[1] - בנין העשוי לאויר, שאין לו דפנות מכל צדדיו כבית.

צורתה

סתם אכסדרה הנזכרת בהלכה, נחלקו ראשונים בצורתה:

• יש אומרים שהיא פרוצה מארבע רוחותיה ואין לה מחיצות כלל, אלא קירוי בלבד, כגון שנעץ ארבעה קונדיסים, ונתן עליהם ארבע קורות ועליהן מסדר את הנסרים (רש"י ערובין צ ב ד"ה אכסדרה).

• יש אומרים שאכסדרה היא פרוצה רק מרוח אחת בלבד, אבל שלש מחיצות יש לה (רי"ף ערובין צד ב; רמב"ם שבת יז לה; רבינו תם בתוס' עירובין כה א ד"ה אכסדרה).

לדעה זו, גם אם יש שם שתי מחיצות מחוברות יחד כמין גאם, כגון מזרחית צפונית או מזרחית דרומית וכדומה, דינה כאכסדרה (תוס' שם ובסוכה יח ב ד"ה אכסדרה; רא"ש ערובין ט ג); ויש אומרים שאף שיש לה שתי מחיצות בלתי מחוברות זו לזו, אלא זו כנגד זו, דינה כאכסדרה (ר"ן סוכה יח ב לדעת הרי"ף; מגיד משנה וכסף משנה סוכה ד ח לדעת הרמב"ם).

מלבד אכסדרה זו יש עוד שתי אכסדראות: אכסדרה דבי רב, ואכסדרה רומיתא (בבא בתרא יא ב; מנחות לג ב), ואף בהן יש מחלוקת:

• יש אומרים שיש להן ארבע דפנות, אלא שבאכסדרה דבי רב הן מוקפות חלונות, ובאכסדרה רומיתא הן נמוכות ואינן מגיעות לתקרה (רש"י בבא בתרא יא ב ד"ה אכסדרה).

• יש אומרים שלשתיהן יש שלש מחיצות גמורות, והרביעית אינה מגיעה לתקרה (רבינו גרשום בבא בתרא שם; תוס' בבא בתרא שם ד"ה הכא), אלא שבאכסדרה דבי רב הדופן הרביעית גבוהה ארבע אמות, ובאכסדרה רומיתא אינה אלא עשרה טפחים, או שדבי רב היא גבוהה עשרה טפחים, ורומיתא פחות מעשרה טפחים (תוס' שם).

• יש אומרים שבאכסדרה רומיתא בונים על פני כל המחיצה הרביעית הנמוכה חלונות גדולים ופתח באמצעיתה (רבינו גרשום שם).

• יש שכתבו, שהיא צרה לפניה ורחבה מבפנים ודומה כעין פתח, או שיש לה עמודים לפניה והם כעין פתחים (שיטה מקובצת בבא בתרא שם).

באכסדרה דנו להלכה בנוגע למחיצותיה, פתחה, דירתה ואורה.

מחיצותיה

בשבת

אכסדרה בבקעה, שאינה סמוכה לבית, נחלקו אמוראים אם מותר בשבת לטלטל בכולה כברשות היחיד גמורה: רב סובר שמותר, שאנו אומרים שפי התקרה יורד וסותם (וראה ערך גוד אחית), ודומה כאילו יש לה מחיצות כבית; ושמואל סובר שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם, ולכן אין מטלטלים בה אלא בארבע אמות, כדין כרמלית (ערובין צ ב).

הלכה שמטלטלים בכולה אם יש לאכסדרה שלש מחיצות (רמב"ם שבת יז לה), או אף כשיש לה שתי מחיצות מחוברות זו לזו (טור אורח חיים שסא; רמ"א בשו"ע שם ב)^[2].

בסוכה

המסכך על גבי אכסדרה, שהיתה חצר מוקפת בתים ולפני הבתים בנויות אכסדראות, באופן שהחצר מוקפת אכסדראות משלש רוחות, וסיכך באויר החצר, וסמך הסכך על שפתי הקורות של האכסדראות, נחלקו אמוראים אם אומרים פי תקרה יורד וסותם והסוכה כשרה או לאו (סוכה יט א).

להלכה, אם יש לאכסדראות פצימים - עמודים כמין חלונות - וביניהם פחות משלשה טפחים, אנו אומרים בהם שהם כלבוד וחשובים כדפנות לסוכה זו, אבל אם אין לאכסדראות אלו פצימים, אין אומרים בתקרות האכסדראות פי תקרה יורד וסותם, להיות כדפנות לסוכה, אפילו לדעת רב שסובר שבכל מקום אומרים פי תקרה יורד וסותם, לפי שאין מחיצות של פי תקרה עשויות אלא לאכסדרה מבפנים ולא מחוצה לה (סוכה יט א, וברש"י ד"ה והילכתא; רמב"ם סוכה ד ח; שו"ע או"ח תרל ח).

ויש מפרשים מסכך על גבי אכסדרה, בעושה סוכה משתי דפנות, כמין גאם, מזרח ודרום או מזרח וצפון, ולדופן שלישית הוא מצרף את האכסדרה, וסמך על גבי הקורה של האכסדרה את הסכך מצד השלישי (ערוך ע' אכסדרה; תוס' סוכה יח ב ד"ה סיכך).

ויש מפרשים שאכסדרה זו האמורה בסוכה יש לה שתי דפנות זו כנגד זו ומקצתה מקורה, וסיכך סמוך לקירוי עד הקצה האחר, נמצא שסוכה זו אין לה אלא שתי דפנות, לפיכך אם יש פצימים שהם עמודים בולטים, ברוח השלישית, אנו אומרים פי תקרה יורד וסותם על ידי הפצימים, אבל אם אין שם פצימים - מחלוקת (ר"ן לדעת הרי"ף; מגיד משנה וכסף משנה סוכה ד ח, לדעת הרמב"ם שם).

פתחיה

במזוזה

אכסדרה, והוא המקום שיש לו שלשה כתלים ותקרה, וברוח רביעית יש למעלה רק דופן מעט כדי להחזיק את התקרה, אף על פי שיש לאכסדרה שני פצימים ברוח הרביעית - פטורה מן המזוזה, מפני שהפצימים להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות נעשו, ואותה פתיחה שברוח שלישית אינה פתח (מנחות לג ב, ורש"י ד"ה אכסדרה; רמב"ם מזוזה ו ג; טוש"ע יו"ד רפו ו).

ואם יש לאכסדרה מחיצה אף ברוח רביעית, אף על פי שהיא נמוכה, או עשויה חלונות-חלונות כאכסדרה דבי רב ואכסדרה רומיתא, חייבת במזוזה (מנחות שם; טוש"ע שם). במה דברים אמורים כשפתוחה לבית, אבל אם אינה פתוחה לבית, פטורה (רי"ף הלכות מזוזה ו ב; כסף משנה מזוזה ו ז).

בטומאה

אכסדרה שנסדקה ונחלקה תקרתה לשנים, והיתה טומאת מת בצד זה, כלים שבצד השני טהורים (אהלות יא ב), שהרי היא כשני אהלים זה בצד זה ואויר ביניהם, שהסדק בכל התקרה (רמב"ם טומאת מת טז ז), ובין שנסדקה לארכה בין שנסדקה לרחבה, כלים שבצד השני טהורים (תוספות יום טוב, בשם מהר"ם אהלות שם, אליה רבא אהלות שם)^[3].

בחלוקת שותפים

חצר (ראה ערכו) השותפים שרצו לחלקה, נותן לכל פתח ופתח של בתי החצר ארבע אמות, שכל פתח צריך לפניו ארבע אמות לתוך החצר, כדי לפרק משאו, שאינו יכול להיכנס עם חמורו לתוך הבית; אבל אכסדרה, אם אפשר לו להיכנס לתוכה במשאו אין לה ארבע אמות, ואם לאו יש לה ארבע אמות, שלא אמרו שיש לכל פתח ארבע אמות אלא כדי לפרק שם משאו (בבא בתרא יא ב; רמב"ם שכנים ב ג). ואכסדראות שאין להיכנס לתוכן במשא, והן אכסדרה דבי רב ואכסדרה רומיתא, יש להן ארבע אמות לפתחיהן (בבא בתרא שם)^[4].

דירתה

מתוך שאכסדרה אינה ראויה לדירה, אין נוהגים באכסדרה הדינים התלויים בדירת בית^[5]. וישנם כמה דוגמאות לכך:

• הנותן ערובי-חצרות באכסדרה אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר על בעל החצר לטלטל, ואינו צריך להשתתף בעירוב, לפי שאין זו דירה (ערובין עב ב; רמב"ם ערובין ד ח; טוש"ע או"ח שע א).

• האכסדרה אינה קובעת לחיוב מעשרות את התבואה הנכנסת לתוכה, כדרך שבית דירה קובע, אלא היא בטלה לחצר, שאם החצר חייבת האכסדרה חייבת, ואם פטורה פטורה (מעשרות ג ו).

• הבונה אכסדרה אינו חוזר מערכי המלחמה (סוטה מג א), לפי שנאמר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ (דברים כ ה), ובית הוא הראוי לדירה (פירוש המשניות לרמב"ם סוטה ח ב).

• אכסדרה פטורה מן המזוזה, לפי שבמזוזה נאמר בַיִת (דברים ו ט) - מה בית המיוחד לדירה, יצאה זו שאינה מיוחדת לדירה (יומא יא ב; רמב"ם מזוזה ו ז).

אורה

אף על פי שאין בודקים את החמץ אלא לאור הנר, אבל באכסדרה שאורה רב, אם בדק לאור החמה דיו (פסחים ח א; רמב"ם חמץ ומצה ב ד). אבל לכתחילה בודק אף באכסדרה בלילה לאור הנר (כסף משנה שם, לדעת הרמב"ם; משנה ברורה תלג סק"ה, בשם האחרונים); ויש סוברים שאפילו לכתחילה בודקה ביום (רש"י פסחים שם ד"ה לאורה)^[6].

הערות שוליים