מיקרופדיה תלמודית:אמרכל
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - ממונה במקדש
השם
אמרכל, פירושו:
- "מר על הכל" (תוספתא שקלים ב טו; ירושלמי שבת י ג).
- או: "אמר על הכל" (הוריות יג א), היינו: מר ואדון על הכל, והאל"ף נוספת (ערוך ערך מרכל)[2].
- ויש אומרים שהוא מלשון: אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם (דברים כו יז) או יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן (תהלים צד ד. משנה למלך מעשה הקרבנות א יח), שענינו גדולה והתרוממות.
- ויש אומרים שהוא מלשון אמירה, שאומר ומצוה על הכל (קרבן העדה בירושלמי שבת שם)[3].
במשכן
אמרכל היה אף במשכן, וזהו שנאמר וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ (במדבר ג לב), שהיה אמרכל ותחתיו היו הממונים שומרי משמרת הקודש (ירושלמי שבת י ג; תרגום אונקלוס במדבר שם)[4].
במקדש
תפקידו
במקדש היו נחתכים על פי האמרכל כל צרכי המקדש (רש"י פסחים נז א ד"ה אמרכלים), והיו ממנים גזברים מתחת ידי האמרכלים (רמב"ם כלי המקדש ד יח), והאמרכלים היו מהממונים על האוצרות (תוספות יום טוב שקלים ה ב).
הגזבר חותם את הלשכה שהמעות בתוכה (קרבן העדה), וכל דבר שצריך להיות חתום עד זמן שימושו (פני משה), ונותנו לאמרכל, ואמרכל חותם ונותן לממונה עליו, הנקרא קתוליקין, וממנו לכהן הגדול והמלך, וכשצריכים להתיר החותמות, הקתוליקין מתיר, ואחר כך האמרכל, ואחר כך הגזבר (ירושלמי שקלים ה ב).
שבעה אמרכלים
אין ממנים במקדש פחות משבעה אמרכלים (שקלים ה ב), לפי שבימי הנביאים כבר היו שבעה אמרכלים (פירוש המשניות לרמב"ם שם), שכן בין אלה שהיו בימי חזקיהו המלך ממונים על הלשכות מתחת למלך ולכהן הגדול ולשנים שהיו קתוליקין, נתמנו עשרה פקידים (דברי הימים ב לא יג) ששלשה מהם היו גזברים ושבעה אמרכלים (ירושלמי שקלים ה ב)[5].
המפתחות שבידם
בידי האמרכלים היו שבעה מפתחות העזרה (תוספתא שקלים ב טו)[6], והם המפתחות של שבעה שערי העזרה (רש"י מלכים ב יב י; משנה למלך כלי המקדש ד יז)[7].
רצה אחד מהאמרכלים לפתוח, אינו יכול עד שיתכנסו כולם, נתכנסו כולם - אמרכלים פותחים, וגזברים נכנסים (תוספתא שקלים שם)[8].
מי מתמנה לאמרכל
וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ (במדבר יח ב) - היינו שימנו מהלויים גם גזברים ואמרכלים (ספרי שם, וברש"י על התורה ומזרחי שם). אמנם כשרים להיות אמרכלים כהנים לוים וישראלים (תוספתא שקלים ב טו).
בנו של האמרכל קודם להתמנות תחתיו, ואח קודם לשאר קרובים, שכל הקודם לנחלה קודם בשררות, ובלבד שינהג כמנהג אבותיו (תוספתא שם).
דרגת מעלתו וקדימותו
בין שמונה המעלות שהיו בכהנים זו למעלה מזו, מכהן הדיוט עד כהן גדול, היה אמרכל (רמב"ם כלי המקדש ד יט, על פי הוריות יג א. וראה מאירי הוריות שם).
אמרכל קודם לגזבר (הוריות שם; רמב"ם שם) להחיותו (ראה שם בגמ': כי תניא ההיא כו'), ולפדותו משביה, ולכל דבר של קדושה (מאירי שם).
ראש בית-אב (ראה ערכו) וראש משמר (ראה ערכו), מכיון שהגזבר קודם להם (ראה הוריות שם ורמב"ם שם) - כל שכן שהאמרכל קודם להם; ויש חולקים וסוברים שראש בית אב וראש משמר קודמים לאמרכל (ירושלמי הוריות ג ה).
הערות שוליים
- ↑ ב, עמ' נא2 – עמ' נב1.
- ↑ וברש"י הוריות שם ד"ה אמרכלא: שממונה על כולם, ואין משיבין על דבריו.
- ↑ וברש"י פסחים נז א ד"ה אמרכלים: אמר כולו - על פיו נחתך כל צורך המקדש.
- ↑ אמנם ראה תוספות סוטה מב א ד"ה הגן, שאמרכל אינו מינוי ושררה מן התורה אלא מינוי שגידלוהו אחיו הכהנים.
- ↑ לסוברים שהיו שלשה עשר גזברים במקדש (ראה ערך גזבר) היו תחת כל אמרכל שני גזברים, מלבד האמרכל השביעי שתחתיו היה גזבר אחד, שהיה עסוק ביותר (פירוש הראב"ד לתמיד כח א) .
- ↑ בפסקי תוספות לתמיד פ"א סי' ט כתבו: מאה מפתחות.
- ↑ ויש אומרים שהמפתחות היו של החדרים שממון הקודש נמצא שם (באר שבע תמיד כה ב) .
- ↑ במשנה למלך (שם) כתב שהמפתחות עצמם לא היו בידי האמרכלים, אלא בידי זקני בית-אב (ראה ערכו) , ותפקיד האמרכלים היה שמבלעדיהם לא היתה רשות לשום איש לפתוח את העזרה עד שיתכנסו כל שבעה האמרכלים ויפתחוה, ועל שם כך אמרו שהמפתחות בידם. ואף על פתיחת השערים כתב שדוקא כשהיו רוצים להיכנס לעזרה לאיזה צורך, כגון להוציא או להכניס שום דבר, היו מתכנסים כל שבעה האמרכלים, אבל כשנכנסים לעבודה לא היו האמרכלים מתכנסים.