מיקרופדיה תלמודית:אפשר לסחטו

הגדרה^[1] - אוכל שנאסר מחמת שנבלע בו דבר האוסרו, ואפשר לסחוט ממנו הבלוע

ביאור המחלוקת

"אפשר לסוחטו" נחלקו בו תנאים (ברייתא בבבלי חולין קח ב, על פי הגמ' שם קט א) ואמוראים (חולין קח א) אם אסור או מותר. ונחלקו ראשונים בפירוש הענין:

• יש מפרשים שהמחלוקת על האוכל שנסחט ממנו הבלוע, היא מחלוקת למעשה ובמציאות, האם אותו האוכל הותר או שנשאר באיסורו, כגון: חָלָב שנבלע בחתיכת בשר על ידי בישול ונתן בה טעם ואסרה, או אחד מהאיסורים כגון בשר נבֵלָה וכיוצא שנתבשל ביחד עם חתיכת היתר והבליע בה טעם ואסרה, ואחר כך חזר ובישל החתיכה שנאסרה בקדרה אחרת עם חתיכות ורוטב של היתר, ויש בקדרה השניה שיעור כדי לבטל את החלב או האיסור שנבלע בחתיכה (ראה ערך בטול איסורים), שהבישול השני פועל שהאיסור הבלוע בחתיכה נסחט ממנה ונתחלק בכל הקדרה. ונחלקו בזה: האומרים אפשר לסוחטו אסור סוברים שאין היתר לחתיכה, לפי שהיא נעשית כגופו של איסור; והאומרים אפשר לסוחטו מותר סוברים שהחתיכה עצמה חוזרת להיתרה, שהחתיכה לא נעשתה כגוף האיסור, אלא נאסרה מחמת הבלוע שבה והרי נסחט ממנה^[2].

המחלוקת מסתעפת מתוך כך אף בנוגע לכל הקדרה: אם אפשר לסוחטו אסור, הרי החתיכה עצמה נעשית נבלה (ראה ערך חתיכה נעשית נבלה), וממילא כל שאין בקדרה שיעור כדי לבטל כל החתיכה כולה, אף על פי שיש בה כדי לבטל את הבלוע, כל התבשיל שבקדרה אסור^[3]; אבל אם אפשר לסוחטו מותר, אם יש בקדרה כדי לבטל את הבלוע שבחתיכה, הרי הכל מותר (ראה רש"י חולין קח א, ור"ן שם סוף פרק שמיני. ראה טור יורה דעה קו).

• יש חולקים וסוברים שכל המחלוקת באפשר לסוחטו בנוגע לחתיכה עצמה אינה למעשה ובמציאות, אלא שיש לה תוצאה מעשית בנוגע לקדרה כולה. לדעה זו הכל מודים שאין אפשרות כלל של סחיטת הבלוע מן החתיכה, שאפילו אם יבשלו את החתיכה בקדרה אחרת אין הבלוע שבה יוצא ממנה ומתפשט באופן שוה בכל הקדרה, שלעולם נשאר בחתיכה עצמה מהבלוע יותר, ואין החתיכה האסורה יוצאת מידי איסורה לעולם, אלא אם כן תפלוט את כל הבלוע לגמרי בלי שיור כל שהוא, וזהו דבר שאי אפשר^[4]. ולפיכך כל המחלוקת היא במקרה אילו היתה אפשרות של סחיטת הבלוע מהחתיכה - שלסוברים אפשר לסוחטו אסור, גם אז היתה נשארת באיסורה; ולסוברים אפשר לסוחטו מותר, היתה ניתרת.

והדין היוצא מזה הוא לקדרה כולה, שאם החתיכה אסורה אפילו אם היתה אפשרות הסחיטה, הרי היא נעשית נבלה ואוסרת כל הקדרה, ואם החתיכה היתה מותרת אילו היתה אפשרות הסחיטה, וכל איסורה עכשיו הוא מפני שאין אפשרות כזאת, הרי זה מוכיח שאינה אסורה אלא מחמת הבלוע בה, ולא שנעשית כולה נבלה שנצטרך בקדרה שיעור ביטול כנגד כולה (רשב"א בשם רמב"ן בחידושיו חולין שם, ובתורת הבית הארוך בית ד שער א. וראה בית יוסף יורה דעה קז, ופרי מגדים צב שפתי דעת סק"א).

• ויש מהראשונים שמחלקים בין בשר בחלב לשאר איסורים, שבשאר איסורים לדברי הכל אפשר לסוחטו אסור^[5], שכיון שנאסרה פעם והיה על כולה שם איסור (ראה רש"י פסחים מד ב ד"ה מפת) שוב אינה יוצאה מאיסורה לעולם, כל שנשאר בה עוד משהו מהאיסור הבלוע; אבל בבשר בחלב לסוברים אפשר לסוחטו מותר, אף החתיכה עצמה חוזרת להיתרה, שכיון שבשר וחלב כל אחד בפני עצמו מותר, וכל איסורם אינו אלא על ידי הטעם שמקבלים זה מזה, הרי כשנפלט החלב מהבשר, ומקצת החלב שנשאר בו אין בו כדי נתינת טעם, שוב אין כאן איסור כלל (ראה ריטב"א חולין קח א ד"ה ונראין, וחידושי הרשב"א שם בשם ר' אפרים. וראה חוות דעת קו. וראה ערך חתיכה נעשית נבלה).

הלכה

הלכה שהחתיכה נשארת באיסורה (רמ"א בשו"ע יורה דעה קו א)^[6].

ואף על פי שאנו נוהגים כדעת הסוברים שאף בשאר איסורים חתיכה נעשית נבלה (ראה ערכו), ונמצא שאין דין אפשר לסוחטו אסור נוגע לנו לגבי החתיכה עצמה, מכל מקום נפקא מינה לאופנים מיוחדים שאין אומרים בהם חתיכה נעשית נבלה, כגון בדבר שנבלע בו איסור על ידי מליחה, שאפילו אם היה האיסור דבר שמן שמבליע בכולו, מכל מקום אין אומרים במליחה חתיכה נעשית נבלה בהפסד מרובה (ש"ך צב ס"ק טז). אבל החתיכה עצמה נשארה באיסורה (פרי מגדים קו משבצות זהב סק"ב).

אפשר לסוחטו בדבר היתר

"אפשר לסוחטו דהיתרא" מותר לדברי הכל, כגון בצלים שבלועים מבשר ובישלם בקדרה חולבת, ויש בקדרה כדי לבטל הבשר הבלוע, מותרים אף הבצלים עצמם, שמעולם לא נקרא שם איסור על הבצלים, שנאמר שנשארו באיסורם הקודם (ש"ך צד ס"ק כג, בשם מהר"ם לובלין; ט"ז צו סק"ה); ויש מהאחרונים שחולקים ואוסרים הבצלים עצמם (כרתי ופלתי ותורת יקותיאל צד. וראה צמח צדק פסקי דינים שם, שהאריך להשיג עליהם ולקיים פסק מהר"ם לובלין).

הערות שוליים