מיקרופדיה תלמודית:אקבע אסורא

הגדרה^[1] - איסור והיתר שישנם לפנינו, ואיננו יודעים איזהו האיסור

גדרי הקביעות

הכלל

שתי חתיכות המונחות לפנינו, אחת של חלב ואחת של שומן, הרי זה אקבע איסורא, ואפילו בא נכרי ואכל אחת מהן, ולא נשארה אלא חתיכה אחת של ספק חלב, מכל מקום כבר הוקבע האיסור משעה שנפל הספק (כריתות יח א; רמב"ם שגגות ח ב,ד).

וכן מי שהיו עמו בבית אשה האסורה לו ואשה המותרת לו, הרי זה אקבע איסורא (שם יז ב; רמב"ם שם ב).

כשאין איסור וודאי

חתיכה אחת, ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן, או אשה אחת שהיא ספק נדה, או ספק ערוה של קריבות (ראה ערך עריות) - אין כאן קביעת איסור (רמב"ם שם, על פי כריתות שם), שהרי הספק הוא אם יש כאן איסור בכלל (ספר החינוך מצוה קכח).

ספק אם יש שיעור בחתיכה

נחלקו הראשונים בחתיכת איסור, שלא ידוע אם היה בה כשיעור (ראה ערך אכילה, וערך שעורים):

יש אומרים שזה נקרא הוקבע האיסור (רמב"ם שגגות ח ב, על פי משנה כריתות יז א); ויש אומרים שכל שאין ידוע אם היה שם כשיעור שלם אין זו קביעות איסור (תוספות כריתות שם ד"ה בדסיפא)^[2].

עדויות סותרות

נחלקו הראשונים כשעד אחד אומר שחתיכה זו של חלב היא, ועד אחד אומר של שומן - יש אומרים שאף זה נקרא הוקבע האיסור על פי העד האחד (רמב"ם כריתות יז ג, לפירוש השני בכסף משנה שם); ויש אומרים שאין זו קביעות איסור (הראב"ד בהשגות שם)^[3].

ספק שבת ספק חול

שבת וחול נקרא איסור קבוע לענין עשיית מלאכה (רמב"ם שגגות ח ב, על פי משנה כריתות יז ב), בין בספק של ערב שבת בין השמשות, ובין בספק של מוצאי שבת בין השמשות (לחם משנה שם, לדעת הרמב"ם).

ויש אומרים שמוצאי שבת בין השמשות בלבד הוא שנקרא איסור קבוע, שכבר הוקבע האיסור כל היום, אבל בערב שבת בין השמשות עוד לא הוקבע האיסור (תוספות כריתות שם ד"ה מדסיפא. וראה ערך בין השמשות וערך אשם תלוי).

חומר הקביעות

חיוב אשם תלוי

העובר בשגגה על ספק איסור של אקבע איסורא, כגון שהיו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל, או שאשתו ואחותו עמו בבית, ובא על אחת מהן, ואינו יודע על איזו מהן, וכל כיוצא בזה, שעל שגגתו הודאית היה חייב להביא קרבן חטאת (ראה ערכו), חייב על ספקו להביא קרבן אשם, הנקרא אשם-תלוי [ראה ערכו] (משנה כריתות יז ב; רמב"ם שגגות ח ב. וראה ערך אשם תלוי).

בספק דאוריתא

גם כשאינו חייב על ספקו אשם תלוי [דהיינו כשאין בשגגת ודאו חיוב חטאת], מכל מקום יש חומר בספק שהוקבע האיסור, שספקו אסור מן התורה, אפילו לדעת הסוברים שבכל מקום ספק איסור מן התורה מותר, שהרי באיסור שיש בו חיוב קרבן חייבתו תורה באשם תלוי (מהרי"ט יורה דעה א; פרי חדש יורה דעה קי כללי ספק ספיקא; פרי מגדים יורה דעה קי שפתי דעת ס"ק יד, ודיני ספק ספיקא ס"ק כה. וראה ערך ספק איסור)^[4].

בספק דרבנן

וכן בספק איסור דרבנן, שדינו שמותר, אם הוקבע האיסור, כגון שתי חתיכות שנתערבו זו בזו, אפילו אבדה אחת מהן, אסור (ש"ך יורה דעה קי כללי ספק ספיקא אות כא, וראה שם הלשון חזקת איסור)^[5].

הערות שוליים