מיקרופדיה תלמודית:אקדומי פורענותא לא מקדמינן
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - אין מקדימים זמן שנקבע לזכר פורענות
תשעה באב שחל להיות בשבת, דוחים את התענית לאחר השבת, ואין מקדימים אותה לפני השבת, מפני שלא מקדימים את הפורענות (מגילה ה א).
אפילו כשיש טעם לומר שלהקדים עדיף מלאחר, כגון כאן שבשבעה בחודש נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי ושמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור (תענית כט א), ומטעם זה היה ראוי להקדים לשמיני או לשביעי, מכל מקום אחרוהו משום שלא מקדימים את הפורענות (טורי אבן מגילה ה א).
אף שאר הצומות שחלו בשבת נדחים לאחר השבת מטעם זה שאין מקדימים הפורענות (רש"י מגילה ה א ד"ה אבל; רמב"ם תעניות ה ה); מלבד תענית אסתר שחל בשבת שאי אפשר לדחותה ליום ראשון, שהוא פורים, ולכן מקדימים ליום חמישי (רמב"ם שם; טוש"ע אורח חיים תרפו ב).
אותם שנוהגים לצום שלשה ימים בחודש אדר, זכר לתעניות בימי אסתר (ראה ערך תענית אסתר), יש מהם שמאחרים לצום אחר פורים, שמאחרים בפורענות ולא מקדימים (מסכת סופרים יז ד).
תענית שמתענים ביום שמת בו אביו או אמו [יארצייט], שחלה בחודש אדר בשנה מעוברת, ואותה השנה שמת היתה פשוטה, נחלקו הפוסקים:
יש אומרים שבתענית זו שאינה אלא לצער בעלמא - אין אומרים שלא מקדימים את הפורענות, ולכן מתענה באדר ראשון (שו"ת מהרי"ל קה); ויש אומרים שאף בזו אומרים שלא מקדימים את הפורענות, ומתענה באדר שני (שו"ת חתם סופר או"ח קסג)[2].