מיקרופדיה תלמודית:אשת אחי האב

הגדרה^[1] - אשת אחי אביו לענין איסור ערוה

האיסור והחיוב

אשת אחי האב היא אחת מן העריות האסורות מן התורה, והבא עליה עובר בלא תעשה, שנאמר: עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא (ויקרא יח יד).

אם היו מזידים - חייבים כרת (משנה כריתות ב א; רמב"ם שגגות א ד), שנאמר: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם (ויקרא יח כט), וכל העריות האמורות בפרשה בכלל (ראה ערך עריות). ונאמר העונש במיוחד באשת אחי אביו: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ (ויקרא כ כ), ללמד שאפילו בנים שיוולדו להם מהחטא ואילך ימותו (יבמות נה א; ירושלמי שבת ז ב).

ואם התרו בהם - חייבים מלקות (משנה מכות יג א; רמב"ם סנהדרין יט א); ובשוגג חייבים חטאת (משנה כריתות שם; רמב"ם שגגות א ד), ככל חייבי כריתות העוברים בשוגג (ראה ערך חטאת).

אסור זה נמנה במנין הלאוין (ספר המצות לא תעשה שמב; סמ"ג לאוין קי; חינוך ר).

חייבים על אשת אחי האב בין אם היתה אשתו מן הארוסין ובין מן הנשואין, בין שנתגרשה ובין שלא נתגרשה, בין בחיי בעלה ובין אחר מיתת בעלה. אלא שאם בא עליה בחיי בעלה במזיד - חייבים מיתה בחנק משום אשת איש, ובשוגג - חייבים שתי חטאות, משום אשת איש ומשום דודתו, שהרי שני האיסורים באים כאחד (רמב"ם איסורי ביאה ב א).

אין איסור אשת אחי האב מן התורה אלא באשת אחי אביו מן האב, ולא באשת אחי אביו מן האם (ספרא קדושים י יא ה ו; יבמות נד ב; רמב"ם איסורי ביאה ב ב).

בבן נח ובגר

בן נח (ראה ערכו) מותר באשת אחי אביו (רמב"ן ורשב"א יבמות צח א; רמ"ה סנהדרין נח א).

הגר נושא אשת אחי אביו לכתחילה (יבמות צח ב; רמב"ם איסורי ביאה יד יג; טוש"ע יו"ד רסט ג), בין שנישאת לאחי אביו בעודם בגיותם, ובין שנשאת לו לאחר שנתגיירו (רמב"ם וטוש"ע שם; רמב"ן יבמות שם).

ולא שייך כאן הטעם שגזרו בעריות על גרים משום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, שהרי אף הגוי מותר באשת אחי אביו (ראה לעיל), ואף הטעם שמא יחליפו ויאמרו שגם בישראל מותר אשת אחי האב אין כאן, שהכל יודעים שאין קורבת אב לגוי (ראה רמב"ן יבמות צח ב).

אף אשת אחי אביו מן האם מותרת לגר (רמב"ן יבמות צח ב; רמב"ם איסורי ביאה יד יג; טוש"ע יו"ד רסט ג); ויש מהראשונים הסוברים שאשת אחי האב מן האם גזרו אף בגרים, שלא יבואו להחליף בישראל (רמב"ן יבמות שם, לדעת הראב"ד).

שניות

אשת אחי אביו מן האם, גזרו עליה מדברי סופרים בתורת שניה לאשת אחי אביו מן האב שהיא ערוה מן התורה, שאם נתיר את זו יבואו להתיר אף את זו (יבמות כא ב; רמב"ם אישות א ו; טוש"ע אבן העזר טו ח).

וכן גזרו על אשת אחי האם מן האב משום אשת אחי האב מן האם, כיון שיש בהם צד אב (יבמות כא ב; רמב"ם אישות א ו; טוש"ע טו ט); ואפילו באשת אחי האם מן האם גזרו (יבמות שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם) בדורות האחרונים של התלמוד (תוס' יבמות שם ד"ה לא אסרו).

אשת אחי אבי האב מן האב, נחלקו בה אמוראים: יש אוסרים משום שניה לאשת אחי האב; ויש מתירים, שכבר נתרחקה הקורבה (יבמות כא ב).

להלכה פסקו רוב הראשונים להיתר (תוס' שם ד"ה אמימר, בשם רבינו חננאל; שאילתות צז; הרי"ף ומאירי יבמות שם; דעה א' בשו"ע אה"ע טו יח); ויש אוסרים (תוס' שם, בשם הר"י; טור אה"ע טו, בדעת הרא"ש; יש מי שאוסר בשו"ע שם).

אשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב, לדברי הכל יש להן הפסק (יבמות כא א; רמב"ם אישות א ו; טושו"ע אה"ע טו ח), שדור למעלה מהן, דהיינו אשת אחי אבי האב מן האם ואשת אחי אם האם מן האב, מותרות (רש"י שם ד"ה אשת אחי האם, וד"ה ואשת אחי האב). וכל שכן אשת אחי אם האם מן האם שמותרת (שו"ת הרא"ש לב א).

וכן אשת אחי אבי האם מותרת (שו"ת מהר"ם אלשיך צה); וכן אשת אחי אם האב (תוס' מהר"ם ורבינו פרץ יבמות כא א; תשובות רבי עקיבא איגר החדשות מח)^[2].

אם אשת אחי האב מותרת (אור זרוע א תקצה בשם ס' המקצועות).

הערות שוליים