מיקרופדיה תלמודית:באמת אמרו

הגדרה^[1] - פתיחה של הלכה, להורות על תוקפו של הדין

בכמה מקומות במשניות (לדוגמא כלאים ב ב, ותרומות ב א) ובברייתות (לדוגמא ברכות כ ב, וביצה יז א) הקדימו לדינים מסוימים המלים "באמת אמרו", ואמרו על זה: כל באמת הלכה היא (ברייתא שבת צב ב, לגרסתנו; רבי אלעזר בבבא מציעא ס א)^[2], וכל מקום ששנו "באמת" הלכה למשה מסיני (רבי אלעזר בירושלמי כלאים ב א)^[3].

ונחלקו ראשונים בביאור הדבר:

• רוב הראשונים סוברים שמובן הדברים הוא שזוהי הלכה פסוקה, שאין חולק עליה ואין להסס עליה (אור זרוע ח"ג קסה, בשם רבנו חננאל; רש"י סוכה לח א ד"ה באמת, ובבא מציעא ס א ד"ה באמת; רבינו יהונתן בבא מציעא שם), ושבועה היא שנשבע התנא שכן הוא, להודיענו שהלכה כמותו (רבינו יהונתן שם. וראה יד מלאכי כללי התלמוד שכו)^[4], וקראו לה הלכה למשה מסיני, כי היא הלכה הברורה כאילו היא הלכה למשה מסיני, אבל לאו דוקא הלכה למשה מסיני ממש, שהרי אמרו כן אף על דינים שאינם אלא מדרבנן (לדוגמא במשנה שבת יא א. ברטנורא תרומות ב א).

• יש מהראשונים שנראה מדבריהם שמגבילים פירוש זה רק במקום שהלשון "באמת אמרו" נאמרה בדינים דרבנן, אבל לא כשנאמרה בדינים של תורה (רא"ש נדה, מקואות א, בשם רבנו תם).

• ויש מהראשונים שסוברים ש"באמת אמרו" הוא הלכה למשה מסיני ממש (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות)^[5].

ונחלקו אחרונים לדעה זו מה שמצינו לשון זו בדינים דרבנן:

• יש שפירשו בדעתם שגם שם היתה הלכה למשה מסיני שאם החכמים יגזרו בזמן מן הזמנים גזרה ידועה לא יגזרו באופן כך וכך (העמק שאלה קלז ב).

• ויש שפירשו בדעתם שדוקא במקום שאין להוציא הלכה זו מדרכי הסברא סוברים ש"באמת אמרו" הוא הלכה למשה מסיני ממש, אבל כשאפשר להוציא דין זה בסברא, כמו הדינים שהם מדרבנן, שיש טעם וסברא לדבר, "באמת אמרו" פירושו שהדבר ברור כמו הלכה למשה מסיני (שו"ת משיב נפש סי' יז).

הערות שוליים