מיקרופדיה תלמודית:בדק הבית

הגדרה^[1] - תיקון בניני בית המקדש

הבנין

מקומות מקולקלים והרוסים, בקעים וסדקים, של בניני בית המקדש, נקראים בדק הבית, כמו שכתוב: וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק (מלכים ב יב ו, ובפסוקים הבאים, ורש"י ורד"ק שם). ויש שהוסיפו שנקרא בדק לפי שצריכים לבדקו ולעמוד עליו מה יצטרך (רד"ק שם). ולפיכך התיקונים של אותם הקלקולים נקראים גם כן בשם בדק הבית (ראה משנה שקלים ד ז); וכך נקראו במקרא: כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ (מלכים ב יב ח).

הדברים וכן המעות המיועדים לבדק הבית, נקראים בשם קדשי בדק הבית (משנה תמורה ז א); או קרבנות בדק הבית (שם א ו)^[2].

כל תיקון ובנין שנעשה בבית המקדש במחובר לקרקע, הם בכלל בדק הבית. כגון מזבח העולה, שהוא מזבח החיצון, שהיה בנין של אבנים, הלשכות והעזרות (כתובות קו ב, ורש"י ד"ה כלי שרת, וד"ה מזבח הזהב).

בנינים אלו היו באים מקדשי בדק הבית (כתובות שם); ולשכה מיוחדת היתה במקדש, ונקראת לשכת בדק הבית (משנה שקלים ה ו, וירושלמי שם ד), שבה היו נותנים קדשי בדק הבית (רמב"ם ערכין א י).

אבל צרכי הקרבנות ומזבח הזהב, שהיה כלי ואינו מחובר לאדמה (ראה ערך מזבח הפנימי), והבנינים שהם מחוץ לחומת העזרה, כגון עזרת נשים והחיל (ראה ערכיהם) וחומת ירושלים ומגדלותיה, לא היו באים מקדשי בדק הבית (כתובות קו ב, ורש"י ד"ה חוץ).

יש סוברים שמזבח העולה וההיכל והעזרות באים משירי הלשכה של השקלים (ראה ערך שירי לשכה); ומחוץ לעזרות באים מלשכת בדק הבית (ירושלמי שקלים ד ב). ופירשו ראשונים שאף הם סוברים שמזבח והיכל ועזרות באים מבדק הבית, אלא שסוברים שאף שירי הלשכה הם קדושים ולכן באים אף משירי הלשכה, וכל שכן מבדק הבית, וסוברים שגם חוץ לחומת העזרה קדוש ולכן באים אף מבדק הבית (תוס' קדושין נד ב ד"ה תרי); ויש מהראשונים שפסק שבין המזבח והיכל ועזרות ובין חומת העיר ומגדלותיה באים משירי הלשכה (רמב"ם שקלים ד ח).

כלי שרת

כלי שרת (ראה ערכו), שמשתמשים בהם על מזבח החיצון, הם צורך קרבן ולא צורך מזבח, ולכן אינם באים מקדשי בדק הבית. אבל אם גבו מעות לצורך בדק הבית והותירו, שאין צריכים לכל המעות, עושים משאר המעות אף כלי שרת, שלב בית דין מתנה עליהן בתחילת הקדשן שאם הוצרכו – הוצרכו, ואם לאו - יהיו לכלי שרת (כתובות קו ב).

צורת התיקון

האומנים הנכנסים לקודש הקדשים לתקן, היו משלשלים אותם בתיבות, כדי שלא יזונו עיניהם בראיית בית קדשי הקדשים (משנה מדות ד ה). והתיבות היו סתומות משלשה צדדים ופרוצות מצד אחד, לצד הכותל שהיו צריכים לתקנו (תוספות יום טוב ותפארת ישראל שם). והוא הדין הנכנסים להיכל לתקן שעשו להם תיבות (רמב"ם בית הבחירה ז כג).

אם אין שם תיבות, או שאי אפשר להם שיעשו בתיבות, יכנסו דרך פתחים (תוספתא כלים בבא קמא (צוקרמאנדל) א יא; רמב"ם שם).

הכל נכנסים להיכל לבנות לתקן, אלא שמצוה בכהנים, אין שם כהנים נכנסים לוים, אין שם לוים נכנסים ישראלים; מצוה בטהורים, אין טהורים נכנסים טמאים; מצוה בתמימים, אין תמימים נכנסים בעלי מומים (תוספתא כלים בבא קמא (צוקרמאנדל א יא); עירובין קה א; רמב"ם בית הבחירה ז כג).

מעילה

המקדיש דבר לבדק הבית מועלים בו (תמורה ג א; מעילה טו א); אבל דבר שקדוש בקדושת בדק הבית והוא מחובר לקרקע, אין מועלים בו (מעילה יח ב; תוס' סנהדרין פד א ד"ה גמר).

הערות שוליים