מיקרופדיה תלמודית:בוקר

הגדרה^[1] - התחלת היום

זמנו

תחילתו מעמוד השחר

התחלת הבוקר הוא מעמוד-השחר [ראה ערכו] (יומא כ ב, ורש"י ד"ה ומה, ורש"י ויקרא יט יג, וראה רש"י פסחים ב א ד"ה וכאור), שנאמר: הַבֹּקֶר אוֹר (בראשית מד ג) - התורה קראה לאור בוקר, שאף על פי שעוד לא זרח השמש, אור השחר קרוי בוקר (ירושלמי ברכות א א, והמפרשים שם, וראה ערך יום שהתחלת היום הוא מעמוד השחר), וכן כתוב: כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ בַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר (שופטים יט כה).

תחילתו מהנץ החמה

יש שבוקר מובנו הנץ-החמה (ראה ערכו), ולהלן מספר דוגמאות למובן זה:

• וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ (שם ט לג).

• וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה (מלכים ב ג כב).

• וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר (שמות יד כד), וזה היה עם הנץ החמה (מכילתא שם לגירסתנו, וראה בהגר"א שמגיה: עמוד השחר. וראה ערך אשמורה).

• וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וגו' (שמות יב י), שלפיכך נאמר בוקר פעם שניה ליתן תחום לבוקרו של בוקר (מכילתא שם), שהבוקר משמעו משעת הנץ החמה, ובא הכתוב להקדימו מעלות השחר (רש"י על התורה שם). וביאר אחד האחרונים, שבוקר במובן הרחב משמעו כל משך זמן הבוקר, שנמשך עד חצות היום או עד ארבע שעות (עי' להלן מחלוקת חכמים ור' יהודה), וממילא כולל אף מהנץ החמה, שגם בשעה זו נמשך הבוקר, אבל במובנו המדוייק הוא מעמוד השחר, שעת התחלתו, ולכן בשביל שלא נטעה לומר שבוקר שכתוב בנותר הוא במובנו הרחב כפלה התורה הלשון בוקר להורות שהכוונה כאן במובנו המדוייק (מלבי"ם פ' צו סי' טז, ועי' מלבי"ם פ' בא סי' לז).

• וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות טז כא), דרש ר' ישמעאל כפל הלשון כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר (ירושלמי ברכות שם), היינו עמוד השחר (הר"א פולדא ופני משה שם).

תחילתו לפני עמוד השחר

במקום שאף אם לא היה כתוב בוקר היינו יודעים שהזמן הוא עמוד השחר, בא השם בוקר להורות על זמן מוקדם יותר, ולכן בהקטרת אמורים (ראה ערכו) אמרו: ממשמע שנאמר "כָּל הַלַּיְלָה" (ויקרא ו ב) איני יודע שעד הבוקר, מה תלמוד לומר "עַד הַבֹּקֶר" (שם) - תן בוקר לבקרו של לילה (יומא כ ב), שבוקרו של לילה הוא עמוד השחר, והיינו יודעים זמן זה מ"כל הלילה", ולא נאמר "עד הבקר" אלא ליתן השכמה נוספת, והוא מחצות לילה (רש"י שם), שהרמת הדשן הוא "עד הבוקר", היינו לפני הבוקר.

סוף הבוקר

בסוף זמן הבוקר נחלקו תנאים: חכמים סוברים שהוא בחצות היום, ור' יהודה סובר שהוא עד סוף ארבע שעות ביום (ברכות כו ב, ושם כז א), היינו שליש היום, שהשעות הן זמניות (ראה ערך שעה, וראה שם אם השעות מתחילות מעמוד השחר, או מהנץ החמה).

בדיני התורה

מצוות שזמנן עד הבוקר

בכמה מצוות ואיסורים הנוהגים בלילה קבעה התורה את הבוקר כגבול אחרון לזמן קיומם, לפי שעם הבוקר שהוא התחלת היום נגמר הלילה:

• באיסור נותר: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר (שמות יב י).

• בהקטרת אימורים: כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר (ויקרא ו ב).

• באיסור הלנת שכר שכיר: לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר (שם יט יג).

וכן כל הדינים שמצוותם בלילה שכשרים כל הלילה (ראה משנה מגילה כ ב) זמנם האחרון הוא עד הבוקר, היינו עמוד השחר (ראה גמ' שם: וכי תימא משעלה עמוד השחר וכו')^[2].

וכן סתם לינה שכתוב בתורה, שלינת לילה היא זו, זמנה עד הבוקר (רש"י בבא מציעא קי ב ד"ה ממשמע, וראה שם בתוספות ד"ה יצא)^[3].

סתם "עד בוקר" הכתוב בדיני התורה הוא עד הבוקר הראשון שאחר הלילה, אם לא במקום שיש לימוד מיוחד שהמובן הוא עד בוקר שני (פסחים עא ב, וראה שבת כד ב).

לר' עקיבא יש שבוקר פירושו בוקר שני (פסחים קכ ב, וראה תוספות שם עא ב. וראה בבא מציעא קי ב: מה תלמוד לומר עד בוקר כו', אבל שם ר"ל שאינו עובר עוד פעם בלילה השני).

מצוות שזמנן כל הבוקר

במצוות הנוהגות ביום יש שהתורה קבעה את זמן חיובן במשך הבוקר בלבד, כמו בהקרבת תמיד של שחר, שנאמר בו: אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר (במדבר כח ד), וכן קבעו חכמים זמן תפלת השחר כזמנו של תמיד של שחר: בבוקר (ברכות כו ב), וזמנו תלוי במחלוקת התנאים (ראה לעיל: זמנו).

מדרבנן מקדימים להנץ החמה

יש מהראשונים שכתב, שאף על פי שבכל המצוות הנוהגות ביום, שזמנן מתחיל מעמוד השחר (ראה ערך יום), גזרו חכמים שלא לעשותן לכתחילה קודם הנץ-החמה [ראה ערכו] (ראה משנה מגילה כ א), כדי שלא יטעו בעמוד השחר, מכל מקום במצוה שנאמר בה בוקר, קבעו חכמים זמנה משהאיר המזרח, שהוא קודם הנץ-החמה, ולכן תמיד של שחר נשחט משהאיר המזרח (ראה יומא כח א. וראה ערך תמיד), שהקדמתו מצוה (הרמב"ן במלחמות ריש ברכות).

קדימויות

מצוה שנאמר בה "בבוקר בבוקר" קודמת לזו שנאמר בה בוקר אחד בלבד, ולכן קטורת קודמת להקרבת אברי התמיד, שכן בקטורת נאמר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות ל ז), ובאברי התמיד נאמר: אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר (שמות כט לט. יומא לג ב), ש"בבוקר בבוקר" מובנו להקדים יותר (שם לד א).

וכן דבר שנאמר בו שלש פעמים "בבוקר" קודם לדבר שנאמר בו פעמיים "בבוקר" (שם לג ב, בהטבת חמש נרות).

הערות שוליים