מיקרופדיה תלמודית:בור הגולה

הגדרה - בור מים שהיה בלשכה מיוחדת שבעזרה

מהותו

בלשכת הגולה שהיתה בדרום העזרה (ראה ערך לשכות, ושם מחלוקת אם לשכה זו היתה בדרום או בצפון) היה בור קבוע של מים, שממנו היו מספיקים מים לכל העזרה לשתיה ולבישול הכהנים (מידות ה ד; רמב"ם בית הבחירה ה יז; תפארת ישראל בסימני צורת בית המקדש אות כט)^[1].

על הבור הזה היה נתון גלגל (מידות שם) העשוי להעלות בו דלי על ידי חבלים (רע"ב עירובין י יד).

שמו

בור זה נקרא בשם בור הגוֹלָה (עירובין קד א), לפי שעשאוהו כשעלו מן הגוֹלָה (רא"ש מידות שם; הרע"ב שם).

ויש אומרים ששמו: בור הגוּלָה, מלשון: וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ (זכריה ד ב), על שם הגוּלה שעליו, והיא כעין דלי עגול, שבו שואבים המים מהבור על ידי הגלגל (רבינו יהונתן עירובין שם; תוספות יום טוב שם).

מהאחרונים יש שכתב שעל ידי הגלגל היו שואבים מים בדלי אחר, והגוּלָה - הספל - היתה קבועה בכותל או ברצפה, ולתוכה היו ממלאים המים מן הדלי (תפארת ישראל מידות שם).

ויש שכתבו שבור הגולה נקרא על שם הגלגל שבו (הגר"א שם).

המים שבבור הגולה באו ממעין שהיה שם ( פי' הגר"א שם. וכן נראה מגירסת הספרי: באר הגולה).

הבור שהיו משקעים הכיור

יש אומרים שבבור הזה היו משקעים - משלשלים - את הכיור (ראה ערכו) בכל לילה, כדי שמימיו לא יפסלו בלינה (ראה ערך כיור, וערך קידוש ידים ורגלים), ולפיכך עשאוהו בני הגולה, לפי שלא היה אז הים שעשה שלמה (תוספות יום טוב מידות שם, בשם ראבי"ה).

ויש חולקים וסוברים שבבור זה מאחר שהגלגל נתון עליו אי אפשר היה להשקיע בו את הכיור, אלא בבור אחר שנקרא בשם בור הגדול היו משקעים (רבינו יהונתן סוף עירובין).

הלכות מיוחדות בו

מותר למלא מים מבור הגולה בשבת (עירובין קד א).

נדרי הקדש, שחייב הנודר באחריותם, לדעת ר' יהודה החיוב הוא עד שיביאם לבאר הגולה (ספרי ראה פסקא עז, וראה ערך אחריות).

וכן המפריש בכורים (ראה ערכו), שחייב באחריותם, לר' יהודה חיובו הוא עד שיביאם לבאר הגולה (תוספתא בכורים א. וראה ערך אחריות).

הערות שוליים