מיקרופדיה תלמודית:בית הורדת המים
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - מקום בבית המקדש, שדרך שם ירדו המים מגגות המקדש, או שדרך שם נמשכו המים לבית הטבילה
מקומו וצורתו
בדרום ההיכל, אחרי כותל הדרומי של התאים (ראה ערך היכל וערך תאים) בין כותל זה לכותל אחר שמחוצה לו, לצד העזרה, היה מקום פנוי ברוחב שלש אמות, שנקרא בית הורדת המים, ונמשך לאורך כל ההיכל ממזרח למערב, כדרך שנמשכת בצד צפון המסבה העולה לגגות התאים (מידות ד ז, לשיטת רש"י בתאי המקדש, ראה ערך הנ"ל)[2].
הכותל החיצוני של בית הורדת המים לצד דרום, רחבו חמש אמות (מידות שם).
יש מצדדים לומר שבית הורדת המים [כמו המסבה בצד צפון] לא היה מקורה, וממנו בא האור דרך חלונות שבכותל התאים לתוך התאים (תוספות יום טוב מידות ד ג. וראה תפארת ישראל שם אות כד).
המים היורדים בו
דרך בית הורדת המים היו יורדים כל מי גשמי גגות ההיכל על ידי צינורות (מהר"י בעל ציורי המקדש בגמ' אות לח; תבנית היכל ס"ב כד רכו).
או שגג ההיכל וגגות התאים היו כולם משופעים ויורדים מצפון לדרום, והיו יורדים כל מימי הגג לבית הורדת המים (תפארת ישראל שם אות כד ואות סח).
יש מהראשונים שכתב שבית הורדת המים הוא המקום שמי נפתוח נמשכים דרך שם בצינורות, ועלו לים שעשה שלמה (היינו בבית ראשון (ראה ערך ים של שלמה) ולבית הטבילה (פירוש הרא"ש שם, וראה ספר עזרת כהנים מידות ה ז. וראה ערך בית הטבילה). ויש מהראשונים שכתב שהמים היו יורדים לבור הגולה [ראה ערכו] (פסקי רי"ד עירובין קד א ד"ה וממלאין מים).