מיקרופדיה תלמודית:בן
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - אדם ביחס לאביו ולאמו
היחס
הנולד מישראל שבא על ישראלית
ישראל הבא על ישראלית והוליד ממנה זרע, ולד זכר, אותו ולד נחשב בנו של מולידו, ואפילו היתה האשה אסורה לאביו באיסור כרת ומיתת בית דין, באופן שהולד ממזר (ראה ערכו), בנו הוא לכל דבר (יבמות כב א. וראה ערך אב (א) הלימודים):
- פוטר את אשת אביו מן היבום (ראה ערכו), שנאמר ביבום: וּבֵן אֵין לוֹ (דברים כה ה), ודרשו: עיין עליו, שאם יש לו בן בעולם, אפילו ממזר - פוטר (יבמות שם ב. וראה ערך הנ"ל).
- חייב על מכתו ועל קללתו של אביו (יבמות שם. וראה ערך חובל וערך קללה).
- וכן הוא בנו לירושה, ולהיטמא לו אם הוא כהן, אף שאינו מיטמא לאשתו פסולה, מפני שעליו להוציאה, אבל בבן, אפילו הפסול בנו הוא (יבמות שם).
הנולד מישראל שבא על שפחה או נכרית
נולד משפחה כנענית (ראה ערכו), אפילו שהיתה מותרת לאביו, כגון שהיה עבד עברי (ראה ערכו), או שנולד מהנכרית, אינו בנו (יבמות כב א. וראה ערך אב (א): היחס.).
הנולד מנכרי שבא על נכרית
נכרי הבא על נכרית והוליד ממנה בן, הרי הוא נחשב בנו של אביו שהולידו (יבמות סב א; שם עח ב. וראה ערך אב (א)[2]).
הנולד מנכרי שבא על ישראלית
נכרי שבא על בת ישראל, אין הולד נחשב לבנו של המוליד, אלא מתייחס אל האם (קדושין סח ב, לפירוש רש"י; רמב"ן על התורה ויקרא כד י)[3].
על הנולד מהזרעה מלאכותית, ראה ערך אב (א): אב שלא על ידי ביאה.
בני בנים
בדינים שונים בני בנים הרי הם כבנים, אולם יש מקומות שאין דינם כבנים, או שאינם כלולים בדיני הבן.
במצות פריה ורביה
בני בנים הרי הם כבנים בנוגע למצות פריה ורביה, שאם מתו הבנים ונשארו בני בנים, קיים מצות פריה ורביה (יבמות סב ב; רמב"ם אישות טו ה; טוש"ע אהע"ז א ו. וראה ערך פריה ורביה חילוקים שונים בדבר). ולמדו מיעקב שאמר (בראשית מח ה): אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי (פרקי דרבי אליעזר לו).
בני בנות
אף בני בנות כבנים לפריה ורביה (יבמות סב ב. וראה ערך פריה ורביה), ולמדו מלבן שאמר ליעקב (בראשית לא מג): הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי (פרקי דרבי אליעזר לו. וראה יבמות שם שדחו ראיה זו); ויש סוברים שאינם כבנים לפריה ורביה (ירושלמי יבמות ו ו; בראשית רבה צד).
בדיני תורה התלויים ב'זרע' או ב'בן'
בשאר דיני התורה, כשכתוב זרע אף בני בנים בכלל, וכשכתוב בן אין בן הבן בכלל, אלא אם כן יש רבוי מיוחד לכך (תוספות יבמות כב ב ד"ה בן, ובבא בתרא קטו א ד"ה בן).
- בת כהן שנשאת לישראל ונתאלמנה או נתגרשה, חוזרת לאכול בתרומת בית אביה אם אין לה בנים ואף בני בנים, שנאמר (ויקרא כב יג): וְזֶרַע אֵין לָהּ (יבמות ע א; רמב"ם תרומות ו יב).
- וכן במעביר בנו ובתו למולך (ראה ערכו), אמרו: בן בנו ובן בתו מנין, תלמוד לומר (ויקרא כ ד): בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ (סנהדרין סד ב).
- בירושה נאמר (במדבר כז ח): וּבֵן אֵין לוֹ, ודרשו, בן הבן מניין, תלמוד לומר: אֵין לוֹ, עיין עליו (בבא בתרא קטו א).
- וכן דורשים ביבום שנאמר בו: וּבֵן אֵין לוֹ (דברים כה ה), עיין עליו (תוספות בבא בתרא שם, וראה שם עוד לימוד. וראה ערך תלמוד תורה המקור לדעת הסובר שיש חיוב ללמד את בני בניו תורה).
- ביעוד (ראה ערכו) נאמר: וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה (שמות כא ט), ואמרו: אינו מיעדה לבן בנו (ירושלמי קדושין א ב).
- וכן בטומאת כהנים, שנאמר: וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ (ויקרא כא ב), אמרו שאין בן הבן כבן (ירושלמי שם).
במצוות האב על הבן
במצות שהאב חייב לעשות לבנו, כגון לפדותו, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות (ראה ערך אב (א): חובות האב), אין בני בנים בכלל בנים (יחוסי תנאים ואמוראים ערך זבולון. וראה ערך מילה וערך פדיון הבן).
בחיוב מזונות
בתקנת חכמים של מזונות, שהאב חייב לזון את בניו הקטנים (ראה ערך אב (א): חובות האב), נחלקו אמוראים אם בני בנים כבנים (ירושלמי כתובות ד ח, לפירוש הקרבן העדה שם).
במצוות כבוד אב
במצות כבוד אב נחלקו הפוסקים אם אומרים בני בנים הם כבנים, ובן הבן חייב בכבוד אבי אביו, או לא (ראה רש"י מכות יב א ד"ה ה"ג אלא; מהרי"ק שורש ל; רמ"א יו"ד רמ כד. וראה ערך כבוד אב).
בלשון בני אדם
בלשון בני אדם נחלקו אמוראים אם אדם קורא לבן הבן בן, ונפקא מינה לשכיב מרע שאמר כל נכסי לבָּנַי, והיה לו בן ובן הבן, אם התכוין גם לבן הבן, או שהתכוין לבן בלבד, שגם על בן אחד אדם אומר בלשון רבים (בבא בתרא קמג ב).
הלכה שאין אדם קורא לבן הבן בן (בבא בתרא שם; רמב"ם זכייה ומתנה יא א; טוש"ע חו"מ רמז ג). לפיכך המודר הנאה מבנים - מותר מבני בנים (בבא בתרא שם; רמב"ם נדרים ט כג; טוש"ע יו"ד ריז מו), שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם (ריטב"א נדרים יא א ד"ה והמודר. וראה ערך נדרים). וכתבו ראשונים שכשאין לו בנים אלא בני בנים בלבד, קורא גם לבני בנים בנים (נמוקי יוסף על הרי"ף בבא בתרא סו ב; טוש"ע חו"מ שם).
בת
בדינים האמורים בתורה
בכל מקום שנאמר בתורה בן אין הבת בכלל, כמו בפדיון הבן (ראה ערכו) שאמרו: כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה (שמות לד כ), ולא בנותיך (קדושין כט א), ובתלמוד תורה (ראה ערכו): וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם (דברים יא יט), ולא בנותיכם (קדושין שם ב), ובבן סורר ומורה (ראה ערכו): בֵּן (דברים כא יח), ולא בת (סנהדרין סח ב), וכיוצא.
אמנם במקום שיש לימודים מיוחדים, אף הבנות בכלל הבנים, כמו ביבום, שנאמר: וּבֵן אֵין לוֹ (דברים כה ה), ואף הבת פוטרת מן היבום (ראה בבא בתרא קטו א), שלמדנו ממה שנאמר: וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל (דברים שם ו), פרט לזה שאין שמו מחוי, או שלמדנו מ"אין לו, עיין עליו" (תוספות יבמות כב ב ד"ה בן. וראה לעיל: היחס, שאף זרע פסול פוטר).
בלשון בני אדם
אף בלשון בני אדם אין הבת בכלל הבן, ומי שאמר הריני נזיר לכשיהיה לי בן, ונולדה לו בת, אינו נזיר (נזיר יב ב; רמב"ם נזירות א יז), שלא נקרא בלשון בני אדם בן אלא זכר ולא נקבה (רע"ב נזיר ב ז).
בלשון 'בנים'
בלשון רבים - בנים - לפעמים אף הבנות בכלל:
מי ששלח כלים ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבניו, בנותיו בכלל (ירושלמי כתובות יג א; רמב"ם זכייה ומתנה ו יד; טוש"ע חו"מ רמז א), ונוטלות מבין המתנות את הדברים הראויים רק לבנות, כגון כלי משי הצבועים ותכשיטי נשים (רמב"ם שם; טוש"ע שם); אבל אמר בשעת מיתה נכסי לבני אין הבנות בכלל, אפילו אם היו שם דברים הראויים לבנות (ירושלמי שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), ואפילו אם היה לו רק בן אחד (בבא בתרא קמג ב; רמב"ם שם יא א; טוש"ע שם ג) שדווקא בחייו רוצה לחבב בתו על בעלה, או שיהיו עליה קופצים, אבל אין אדם מעביר נחלה מבנו לבתו לשם כך (טור שם; סמ"ע שם סק"ו).
ויש שכתבו שכשאין לו בנים, הבנות בכלל, שבמקום שאין בן הבת בכלל בנים, ורק בנדרי נזירות אין הבת בכלל (ראה לעיל), שמן הסתם נודר על בן זכר ולא על נקבה, שהכל עצבים בה (שו"ת בית יוסף כתובות א).
בן אשתו
לא מצינו בכל התורה שבן אשתו יקרא בשם בנו (תוספות פסחים נד א ד"ה אלה).
בלשון בני אדם קוראים גם לבן אשתו בנו (תשובות מיימוניות משפטים מח, תשובת מהר"ם בר"ב. וראה רמ"א חו"מ מב טו). ובפוסקים נאמרו דעות שונות אם זה גם באופן שאין לו בנים (כנסת הגדולה שם; אורים ותומים שם באורים ס"ק מז; וראה שו"ת חתם סופר אהע"ז עו).