ברכת אבלים

הגדרה^[1] - ברכה שאומרים לאבלים ביום הראשון של האבלות, ולפעמים בכל שבעת ימי האבלות

==

ברכת רחבה

הרחבה

ברכת אבלים סתם היא ברכת רחבה (מגילה כג ב. וראה כתובות ח ב).

• יש אומרים שאומרים אותה ברחובה של עיר (תוספות מגילה שם ד"ה ואמר; תורת האדם להרמב"ן ענין ההתחלה עמ' קנג; טור יו"ד שעו).

• יש מהראשונים שכתב שהיה להם בית מיוחד ברחובה של עיר לשם כך (ר"ן מועד קטן [ירושלים תרצ"ז] עמוד פא).

• ויש מפרשים שרחבה היא שדה סמוכה לבית הקברות, שכשהיו מביאים מת ממקום למקום מביאים לשם, ואנשי המקום קוברים אותו (ראה ערך בית הפרס: שדה בוכין), והיו מברכים ברכה זו במקום ידוע שהיה להם שם (ערוך ערך ברך א, ושיטה מקובצת כתובות שם, בשם רב האי ורב שרירא).

בירושלמי אמרו שאומרים אותה בבית הכנסת (ירושלמי פסחים ח ח). ויש גורסים: בבית האבל (רי"ף מועד קטן יד א; רמב"ם אבל יב ז).

וכתבו ראשונים שמקומות מקומות הם, שבמקום שיש להם רחובה של עיר אומרים שם, ובכפרים שאין שם רחוב מברכים בבית הכנסת, ובמקומות שאין האבלים נכנסים לבית הכנסת מברכים אותה בבית האבל (תורת האדם שם עמ' קנד; טור שם).

ברכת אבלים שלאחר הקבורה

אין פותחים בברכת אבלים עד שיקבר המת (רי"ץ גאות אבל עמ' מג), ויסתם הגולל [ראה ערכו] (טור יו"ד שעו, בשם אבל רבתי).

• יש אומרים שלאחר מכן עמדו בשורה (ראה ערך מעמדות ומושבות), ובאו למקום ההספד (ראה ערכו), ומשם הלכו לרחבה (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנג; טור שם).

• ויש אומרים שאמרו אותה באותו מקום ברחבה שעשו מעמדות לנחם האבלים, מיד אחר הקבורה קודם ישיבה ראשונה (ראה ערך מעמדות ומושבות. ערוך ערך ברך א ושיטה מקובצת כתובות ח ב, בשם רב האי גאון; תוספות מגילה כג ב ד"ה ואמר).

אבל ברכת המזון לא היתה ברחובה של עיר (תוספות מגילה שם).

• ויש אומרים שמאכילים את האבל סעודת הבראה (ראה ערכו) ברחובה של עיר, ומברכים שם ברכת אבלים (רש"י ברכות טז ב ד"ה ברכת אבלים, וכתובות שם ד"ה ברחבה; ריטב"א כתובות שם ד"ה כי אמר; מאירי מועד קטן כד ב: קודם שהיו מברים אותו. וראה רמב"ם אבל יא ב).

• ויש מוסיפים, שאחר שבא לביתו היו שוב מברכים ומברים אותו עוד (מאירי שם).

• ויש שכתבו שברכת רחבה היא ברכת המזון בנוסח מחודש בענייני אבלות (מאירי מגילה כג ב, וכתובות שם. וראה להלן: בברכת המזון).

ברכת אבלים בימי השבעה

בכל שבעת ימי האבלות אומרים ברכת רחבה, אם באו פנים חדשות (כתובות ח ב), וכיון שהראשונה עשו ברחבה, קראו לכולם ברכת רחבה (מאירי כתובות שם).

• יש אומרים שהיו נוהגים לצאת לבית הקברות כל שבעה, וכשחוזרים לרחובה של עיר מברכים, ואם לא יצאו מברכים בבית האבל (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנד. וראה ירושלמי כתובות א א).

• ויש אומרים שהיו מברכים אותה על הכוס כל שבעה בבוקר ובערב לאחר התפלה בפני המתפללים, ובשבת היו מברכים אותה בפני האבל בבית הכנסת אחר תפלת מוסף (תורת האדם שם עמ' קנה, וראה מסכת סופרים יט ט).

נוסחה

ברכת אבלים, יש שנהגו לאמרה בשלש ברכות, יש שנהגו בשתים, ויש שנהגו באחת (תוספתא ברכות ג כג), ויש שנהגו בארבע (כתובות ח ב).

ארבע הברכות הן:

• ראשונה כנגד שבחו של הקדוש ברוך הוא: "האל הגדול ברוב גדלו, אדיר וחזק ברוב נוראות, מחיה מתים במאמרו, עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, ברוך אתה ה' מחיה המתים".

• שניה כנגד האבלים לנחמם: "אחינו המיוגעים המדוכאים באבל הזה, תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית, רבים שתו רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים, אחינו בעל הנחמות ינחם אתכם, ברוך מנחם אבלים". ואמרו: רבים ישתו לא יאמרו, וכן משתה אחרונים לא יאמרו, שלא יפתח אדם פיו לשטן.

• שלישית כנגד המנחמים שבאו לגמול חסד עם האבלים: "אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול". רביעית היא בקשת רחמים על כל ישראל: "רבון העולמים, פדה והצל מלט והושע את עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון, ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם, טרם נקרא ואתה תענה, ברוך אתה עוצר המגפה" (כתובות שם^[2]).

וכל אחד יכול להוסיף בברכות כרצונו אם דרך דרשה, או בדברים המעוררים את הלב וכיוצא בזה, כפי כח המנחם (מאירי כתובות שם).

פתיחת הברכות

בפתיחת הברכות נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שהראשונה פותחת בברוך: ברוך אתה ה' א' מלך העולם האל הגדול ברוב גדלו וכו', ושאר הברכות לא, שכל אחת סמוכה לחברתה (רש"י כתובות ח ב ד"ה אחינו; תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנ, בשם חכמי הצרפתים; מאירי כתובות שם. וראה ערך ברכות: הפתיחה והחתימה).

• ויש אומרים שאף הראשונה אינה פותחת בברוך, שכך היא שנויה בתלמוד, וגם בברכות אחרות של שבח ורחמים לא הקפידו בפתיחה (תורת האדם שם).

עיקר הברכה

עיקר ברכת אבלים היא זו שחותמים בה מנחם אבלים, שאף מקום שנהגו בברכה אחת, מברכים אותה, וזוהי ברכת אבלים השנויה בכל מקום (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנד; מאירי כתובות ח ב), ולכן במקום שנהגו לומר ברכה אחת, כולל ענין תחיית המתים ומשלם הגמול ועצירת המגפה באחת, וחותם בה מנחם אבלים (תורת האדם שם).

כוס

יש אומרים שברכת רחבה טעונה כוס (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנ; ר"ן מועד קטן עמ' פא. וראה מסכת סופרים יט ט). ואמרו: שלשה כוסות האחרונים לאחר המזון: אחד לברכת אבלים, אחד לתנחומי אבלים, ואחד לגמילות חסדים (שמחות יד יד; ירושלמי ברכות ג א: הראשון לברכת המזון); ויש אומרים שמעשרה הכוסות שתקנו לאבל (ראה ערך סעודת הבראה), האחרונים הם על ארבע ברכות האבלים (ראה הגהות הגר"א כתובות ח ב).

בעשרה

ברכת אבלים אין אומרים בפחות מעשרה, ואין האבלים מן המנין (מגילה כג ב, וכתובות ח ב), שהרי אומר ברכה למנחמים בפני עצמם, ולאבלים בפני עצמם (רש"י מגילה שם ד"ה אין). ויש מפרשים לפי שהאבלים אינם מנחמים אלא מתנחמים (שיטה מקובצת כתובות שם, בשם תלמידי רבינו יונה).

אבלים של מת אחר נחשבים מן המנין (ירושלמי מגילה ד ד, ראה שם שדחו^[3]; תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנא; מאירי כתובות שם).

מנהג שבימי הגאונים

נוסח אחר מצינו בימי הגאונים: "ברוך אתה ה' א' מלך העולם דיין הרחמים שופט אמונות, שדינו (או: שדננו) דין אמת ככתוב הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (דברים לב ד), ברוך אתה ה' מנחם לב אבלים" (סדר רב עמרם השלם רז ברכת אבלים; תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנא, בשם גאונים: ברוך מנחם אבלים). ואומרים אותה על הכוס בבית האבל, והאבלים שותים אותו (תורת האדם שם), וזו כניסתם לאבלות (רי"ץ גיאת אבל עמ' סה).

וכתבו גאונים שברכה זו לא נזכרת בתלמוד, ובבבל אין מנהגם לאמרה (תשובת רב נטרונאי ורב פלטוי, ברי"ץ גיאת שם).

לנוהגים שברכת רחבה נאמרת בבית האבל (ראה לעיל), יתכן שאף זו ברכת רחבה, אלא שבגמרא היא בלשון אחרת (תורת האדם שם).

ברכת רחבה בטלה

כבר בימי הגאונים לא נהגו בבבל לאמרה (ערוך ערך ברך א, ושיטה מקובצת כתובות שם, בשם רב האי), ובדורותינו בטלו כל מנהגי ברכת רחבה (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנד; רא"ש כתובות א יד, בשם רב פלטוי; טור יו"ד שעו), שאף בזמן שנהגו לא היתה חובה (תורת האדם שם; טור שם בשמו).

שאין מברכים עליהם

אין אומרים ברכת אבלים על תינוק שמת כל שלשים יום ללידתו (מועד קטן כד ב, ורש"י ד"ה ברכת; רמב"ם אבלות יב י; טוש"ע יו"ד שנג ד. וראה ערך הלוית המת); ולא על עבדים ושפחות שמתו (ברכות טז ב, ורש"י ד"ה ברכת; רמב"ם שם יב; טור יו"ד שעז); ולא על המלקט עצמות (ירושלמי מועד קטן א ה; רמב"ם שם ו; טור יו"ד תג. וראה ערך לקוט עצמות).

ארון של מת העובר ממקום למקום, אם שלדו קיים אומרים עליו ברכת אבלים, ואם לא אין אומרים (מועד קטן כה א).

בברכת המזון

ברכה רביעית בברכת המזון

בנוסח ברכה רביעית של ברכת המזון - ברכת הטוב והמטיב (ראה ערך ברכת המזון) - שבבית האבל, נחלקו תנאים: לתנא קמא אומר הטוב והמטיב ודיין האמת; ולרבי עקיבא אומר דיין האמת בלבד (ברכות מו ב).

ופירשו ראשונים שלתנא קמא אומר הטוב והמטיב נוסף על מה שאומר בכל יום, לשבח לבורא על הצרה הבאה עליו; ורבי עקיבא סובר שאין צריך, ודיו שמוסיף דיין האמת בלבד (תלמידי רבינו יונה שם לד ב ד"ה מהו). ויש שנראה מדבריהם שלתנא קמא אומרים פעם אחת, ולרבי עקיבא אין אומרים כלל (ראה שאילתות טו, ובהעמק שאלה שם ה, ובשיטה מקובצת שם).

במקום אחר נחלקו באופן אחר: המברך בבית האבל אינו מברך רביעית, דברי רבי יוסי הגלילי, רבי עקיבא אומר הטוב והמטיב, וחכמים אומרים ברוך דיין האמת (שמחות יד טו. וראה הגהות הגר"א שמגיה בשמחות כמו בבבלי).

נוסחת מר זוטרא

מר זוטרא בירך בנוסח זה: "הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים" (ברכות מו ב בגרסתנו)^[4]. וכן הלכה (רמב"ם ברכות ב ח; טוש"ע או"ח קפט ב, ושם יו"ד שעט א).

שינויים שונים באו בנוסח זה:

• יש אומרים שאין אומרים כלל את הנוסח הרגיל של ברכת הטוב והמטיב (סדור רב סעדיה גאון עמוד קד. וראה תוספות ברכות שם ד"ה מר, וטור או"ח ויו"ד שם, וראה בית יוסף שם בדעתם).

• יש אומרים שמברך ברכה רביעית כבכל יום, וכשמגיע ל"הטוב והמטיב" - או ל"הוא ייטיב לנו" (ב"ח שם) - מוסיף: אל אמת דיין אמת וכו' וחוזר למקום שפסק (סדר רב עמרם השלם עמוד 414 ברכת המזון לאבל; וכעין זה במחזור ויטרי עמ' 248; ב"ח או"ח שם; ש"ך יו"ד שם סק"ב).

• ויש אומרים שאין חוזרים לומר את סוף הברכה (בית יוסף או"ח ויו"ד שם. וראה משנה ברורה שם סק"ז).

בברכות ראשונות בברכת המזון

יש מוסיפים גם בברכה השלישית שבברכת המזון: "נחם ד' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת האבלים המתאבלים באבל הזה, נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ" (ישעיה סו יג. שבלי הלקט השלם שמחות כג; סדר רב עמרם השלם רז ברכת המזון לאבל; טוש"ע יו"ד שעט), וחותמים: "ברוך אתה ה' מנחם אבלים ובונה ירושלים" (סדר רב עמרם שם; תורת האדם ענין האבלות עמ' רו, בשמו; טור שם)^[5].

אף בשתי הברכות הראשונות יש משנים הנוסח, אבל אין משנים את החתימה (ראה סדר רב עמרם שם, וכלבו קטו).

בברכת הזימון

בברכת הזימון (ראה ערכו) נחלקו:

• יש אומרים שמברכים "נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו", ועונים אחריו: ברוך מנחם אבלים (סדר רב עמרם השלם רז ברכת המזון לאבל; תורת האדם ענין האבלות עמ' רו; טור יו"ד שעט, בשם רב עמרם; שו"ע יו"ד שם ג, בשם יש אומרים), ואם הם עשרה אומרים: "ברוך אלהינו מנחם אבלים" (הלכות גדולות אספמיא עמ' 216; שבלי הלקט שמחות כג).

• ויש אומרים שאין זה מעין הברכה, ואין לנו להוסיף על המטבע שטבעו חכמים בברכות (תורת האדם שם, בשם גאון).

• יש חולקים על כל זה, ואומרים שאין להוסיף אפילו תיבה אחת במטבע ברכות, אלא בהטוב והמטיב בלבד, שכך תיקנו חכמים (תמים דעים קעו).

צירוף האבל לעשרה לברכת המזון ולזימון

ברכת האבלים בברכת המזון אומרים בין ביחיד בין בשלשה ובין בעשרה, והאבל מצטרף לשלשה או לעשרה, ואף על פי שאומרים "נברך מנחם אבלים" (ראה לעיל מחלוקת), אין אומרים שהאבל אינו מן המנחמים (תורת האדם ענין האבלות עמ' רו, בשם "גאון אחר"; מגן אברהם או"ח קפט סק"ב).

ויש אומרים שאין ברכת אבלים אלא בעשרה (תוספות כתובות ח ב ד"ה כי; מהר"ם מרוטנבורג שמחות קמ; מרדכי מועד קטן תתקכח, בשמו). ומה שאין נוהגים לאמרה, על דעה זו סמכו (באר הגולה יו"ד שעט).

אף להצטרף לזימון יש אומרים שבסעודה ראשונה שהאבל אסור לאכול משלו (ראה ערך סעודת הבראה), אין האבל מצטרף לעשרה (מרדכי שם)^[6].

בימי השבעה

מברכים ברכת אבלים בברכת המזון כל שבעה ימי אבלות (טור יו"ד שעט).

בשבת

בשבת, נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שמברכים אותה, שלדעתם אומרים אותה אפילו ביחיד, והרי זה כדברים שבצנעא שנוהגים אף בשבת (ראה ערך אבלות: אבלות בשבת וברגל. תורת האדם ענין האבלות עמ' רו, וטור יו"ד שעט, בשם הלכות גדולות).

• יש אומרים שאין מברכים, שלדעתם אין ברכת אבלים אלא בשלשה או בעשרה, והרי זה כדבר שבפרהסיא שאינו נוהג בשבת (תורת האדם שם, בשם רב יהודאי גאון; טור שם, בשם רב נטרונאי גאון).

• יש אומרים שאין אומרים דיין אמת, אבל אומרים המלך החי הטוב והמטיב וכו' (רי"ץ גיאת אבל עמ' רמט, בשם רב סעדיה).

• ויש מחלקים: אם בירך ביחיד או בשלשה אבלים מברך כדרך שאומרים בחול, שבצנעא הוא; אבל אם אכלו אחרים עמו וברכו - אין אומרים כן, שכשיש אחרים עמו אינו בצנעא (תורת האדם שם; טור שם, בשמו; שו"ע שם ד).

הערות שוליים