ברכת החמה

הגדרה^[1] - ברכה על ראיית השמש כשהיא בזמן הדומה לתחילת יצירתה

הברכה

הרואה חמה בתקופתה אומר: ברוך עושה בראשית (תוספתא ברכות (ליברמן) ו ו; ברכות נט ב; רמב"ם ברכות י יח; טוש"ע או"ח רכט ב)^[2]. ויש גורסים: ברוך עושה מעשה בראשית (רי"ף ורא"ש ברכות שם; טוש"ע שם)^[3].

ר' יהודה אומר המברך על החמה הרי זו דרך אחרת (תוספתא שם), דהיינו דרך מינות (פני משה על הירושלמי ברכות ט א ד"ה הרי). ופירשו דבריו כשהוא מברך על החמה שלא בזמן תקופתה, שיש בכך איסור מפני שנראה כעובד לחמה (מנחת בכורים על התוספתא שם).

מרבני דורנו יש מי שחקר אם ברכה זו היא חובה שצריך להשתדל לראות חמה בתקופתה כדי לברך, או שאינה אלא רשות, ובידו שלא לראות החמה בתקופתה ולא יברך (שו"ת הר צבי או"ח א קיט).

מזמורים

כתבו האחרונים שיש לומר בשעת הברכה פסוקים ומזמורים מענין הברכה, דהיינו שקודם שיברכו יאמרו מזמור הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם (תהלים קמח), ואחר הברכה פיוט אל אדון על כל המעשים, ואחר כך מזמור הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל (שם יט), ואחר כך עלינו לשבח וקדיש (שו"ת חתם סופר או"ח נו).

ויש שכתבו סדר אחר בתוספת פסוקים ומזמורים (ראה שו"ת מים חיים לרב חיים כהן רפופורט כב; סדר ברכת חמה בקונטרס מיוחד "ברכת החמה" בשדי חמד אסיפת דינים סוף חלק חמץ ומצה; קונטרס תקופת החמה וברכתה להרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, מהדורה רביעית תשס"ט)^[4].

זמנה

חמה בתקופתה הכוונה כשהיא במקום שהיא חוזרת שם לתחילת היקפה, שהיא שעת תליית המאורות, שמאז התחילה להקיף ולשמש (רש"י ברכות נט ב ד"ה בתקופתה). והוא כל עשרים ושמונה שנה ביום תקופת ניסן (ראה ערך תקופות), בתחילת ליל רביעי (ברכות נט ב; רמב"ם ברכות י יח; טוש"ע או"ח רכט ה).

יש מן הראשונים שמפרשים שחמה בתקופתה הכוונה בבהירותה (מאירי ברכות נט ב, בשם יש מפרשים; ערוך ערך חמה בפירוש ב), שאם היו בימות הגשמים שלשה ימים מעוננים ולא נראתה חמה ולא כוכבים באותה העת, כשיתראו יברך עליהם, ולא יברך במקרה אחר (ערוך שם)^[5].

זמן ברכת החמה ביום תקופתה הוא כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר (רמב"ם ברכות י יח; טוש"ע או"ח רכט ה), מיד עם הנץ החמה (מהרי"ל לקוטים סט; מגן אברהם רכט סק"ה). ונוהגים שבשחרית כשיוצאים מבית הכנסת מתאספים הקהל יחד ומברכים ברכה זו (שו"ת משאת בנימין קא; מגן אברהם שם, בשמו).

יש אומרים שאם לא בירך עד אחר שלש שעות ביום - לא יברך, שכבר עברה ממקום הזה (מגן אברהם שם); ויש אומרים שמשום זריזות בלבד הוא שאמרו שלכתחילה יברך בבוקר, אבל בשעת הדחק זמנה כל היום, ולכל הפחות עד חצות (מלבושי יום טוב על הלבוש רכט ג; דגול מרבבה או"ח רכט ה; אליהו רבא שם סק"ב)^[6].

השנים באלף הששי לבריאת העולם (וראה ערך בהר"ד, על חשבון השנים מבריאת העולם), שהן ראשי מחזורים ומברכים בהן ביום תקופת ניסן ברכת החמה, הן:

יג, מא, סט, צז, קכה, קנג, קפא, רט, רלז, רסה, רצג, שכא, שמט, שעז, תה, תלג, תסא, תפט, תקיז, תקמה, תקעג, תרא, תרכט, תרנז, תרפה, תשיג, תשמא, תשסט, תשצז, תתכה, תתנג, תתפא, תתקט, תתקלז, תתקסה, תתקצג (וראה ערך תקופות).

הלכותיה^[7]

יש אומרים שאף כשהשמש מכוסה בעננים צריך לברך, שהרואה חמה שאמרו לאו דוקא כשרואה את גוף השמש, אלא גם כשרואה אור השמש המאירה ביום, ונהנה ממנה ביום שניתלה במרכז הראשון - מברך (שו"ת פנים מאירות ב לח); ויש שמחלקים בין כשניכר רושם החמה בעבים שיברך, ובין כשאינו ניכר כלל שלא יברך (שו"ת חתם סופר או"ח נו).

לפני שמברך יביט בגוף השמש לרגע ומיד יברך (שו"ת יחווה דעת ד יח); ויכול להביט גם בעזרת משקפי שמש (שו"ת יחוה דעת שם; שו"ת בצל החכמה ה כז).

נהגו להתפלל שחרית, ואחר כך לצאת ברוב עם לרחובה של עיר ולברך ברכת החמה, משום שתדיר – תפילה – קודם לשאינו תדיר – ברכת החמה (קונטרס תקופת החמה וברכתה להרב י.מ. טוקצינסקי; ספר נברשת ד דף מד עמוד א, בשם המהריל דיסקין; ארחות רבנו א עמוד צה, שכן נהגו הגרי"י קנייבסקי והחזון איש; שו"ת בצל החכמה ה כה)^[8]; ויש שכתבו להקדים ברכת החמה לתפילת שחרית משום זריזים מקדימים למצות (שערי תשובה רכט סק"א, בשם מחזיק ברכה; קיצור שלחן ערוך ס ז).

עדיף לברך ברוב עם, וכך נהגו מגדולי ישראל (ראה שו"ת משאת בנימין קא; שו"ת דבר משה א יח, בשם אביו המהרש"א; שו"ת חתם סופר או"ח נו; משנה ברורה רכט סק"ח), אך אין זה אלא מנהג, ולכן אם יכול לברך סמוך להנץ החמה ואם ימתין לעשרה תתעכב הברכה – עדיף שיברך ביחיד מדין זריזים מקדימים למצוות (ברכי יוסף או"ח א ז, ומחזיק ברכה רכט ז; שו"ת חתם סופר שם; חיי אדם סח ו).

אין מברכים ברכת שהחיינו על החמה בתקופתה (שו"ת כתב סופר או"ח לד; שו"ת מהר"ם שיק או"ח צ; שו"ת מנחת יצחק ח טו. וראה ערך ברכת שהחינו)^[9].

סומא לא יברך ברכת החמה (מחזיק ברכה רכט סק"ו).

נהגו הנשים שלא לברך ברכת החמה (שו"ת חתם סופר או"ח נו; שו"ת שואל ומשיב מהדורה ב ד קסח; שו"ת מנחת יצחק שם, וסי' לד; שו"ת דברי יציב או"ח צז); ויש שכתבו שאם רוצות יכולות לברך בלא שם ומלכות (שו"ת כתב סופר שם); ויש שכתבו שיכולות לברך בשם ומלכות (ארחות חיים (ספינקא) רכט ב, ושדי חמד אספת דינים ברכות ב יח, שהביאו בשם כמה אחרונים; שו"ת מהרי"ל דיסקין ב קונטרס אחרון ה כו), ולשיטה זו לא יברכו בקיבוץ אנשים משום כל כבודה בת מלך פנימה, ויכולות לברך מביתן דרך החלון (שו"ת עטרת ישועה (הורוויץ) כח), וכן נהגו בירושלים (שו"ת מנחת יצחק שם).

הערות שוליים