מיקרופדיה תלמודית:בשול
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
בשול
הגדרה[1] - הכשר דבר לאכילה על ידי חום האש
הבישול נוגע להלכה בין מצד עצם פעולתו, ובין מצד הדבר שנתבשל
עצם הבישול
פעולת עצם הבישול בתורת מעשה איסור היא בשני מקומות:
- אסור לבשל בשר בחלב (ראה ערך בשר בחלב).
- אסור לבשל בשבת, בתורת אב-מלאכה (ראה ערך מבשל).
הדבר שנתבשל
בדבר המבושל מצינו מצות ואיסורים:
- מצוה להניף את הזרוע הבשלה מאיל הנזיר וליתן אותה לכהן שיאכלנו (ראה ערך איל נזיר).
- אסור לאכול בשר בחלב שנתבשלו יחד (ראה ערך בשר בחלב).
- אסור לאכול קרבן פסח שנתבשל (ראה ערך אכילת פסחים).
- אסור מדברי סופרים לאכול דבר שנתבשל על ידי גוים (ראה ערך בשולי גוים).
גדר הבישול
על גדרו של בישול דנים מכמה צדדים:
- מצד כח החום: יד סולדת (ראה ערכו), כלי-ראשון (ראה ערכו), כלי-שני (ראה ערכו), עירוי (ראה ערכו).
- מצד האש: בישול בחמה ותולדות חמה וכיוצא (ראה ערך חמי טבריה).
- מצד פעולתו על הדבר המתבשל, כמאכל בן דרוסאי, או בישול כל צרכו (ראה ערך מבשל), בבישול אחר בישול, ובישול אחר אפייה וצלי (ראה ערך הנ"ל).
הערות שוליים
- ↑ ד, טור תרנו.