מיקרופדיה תלמודית:ב (אות)
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - האות השניה מכ"ב אותיות של אלף בי"ת[2]
צורתה
צורת אות ב' מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי, בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה, וכן בגט אשה, היא כמו דלי"ת הנמשכת למטה בתוך גרון של וי"ו (ברוך שאמר, צורת האותיות; בית יוסף אורח חיים לו; משנה ברורה, משנת סופרים).
ריבועה
צריך להיזהר בריבועה שלא תהא נראית ככ"ף (ברוך שאמר, שם; טור לו; שו"ע הרב שם; מ"ב שם), ואם נראית ככ"ף פסולה (שו"ע הרב לו ב; משנה ברורה שם).
תגים
צריך - לכתחילה (שו"ע הרב שם; משנה ברורה שם) - שיהא לה בראשה מצד שמאל תג קטן (רא"ש שם; ברוך שאמר שם; בית יוסף שם), וכך אמרו: אומרין לבי"ת מי בראך, והיא מראה להן בנקודה ואומרת: זה שלמעלן (ירושלמי חגיגה ב א); והספרדים כותבים אותה עגולה מעט כעין רי"ש, לללא תג למעלה[3] (מור וקציעה לב).
וכן צריך שיהיה לה תג מאחוריה, לצד ימין, למטה (ברוך שאמר שם; משנה ברורה שם), וכך אמרו: אומרין לבי"ת מי בראך וכו' ומה שמו, והיא מראה להן בנקודה שלאחריה ואומרת: אחד שמו, אדון שמו (ירושלמי שם, לגירסת הגהות מימוניות תפילין א יט, אלפא ביתא ב, ואגור, צורת אותיות התפילין).
וכן צריך שיהא לה תג מאחוריה, לצד ימין, למעלה (רא"ש הלכות קטנות, ספר תורה יא, ומעדני יום טוב; ברוך שאמר שם); ויש מי שנסתפק בדיעבד כשהיתה למעלה עגולה ולמטה מרובעת אם פסולה, וכתב שאין להקל (פרי מגדים או"ח לב אשל אברהם בסופו, סדר א"ב, כ; משנה ברורה שם).
עקב
צריך שיהיה לבי"ת עקב עבה למטה, שיהיה במקום ראשה של וי"ו, שהירך של הדלי"ת תיכנס לתוכו (בית יוסף שם; שו"ע הרב שם; משנה ברורה שם); לא היה לה עקב למטה, אין לפסול בדיעבד, כיון שעל כל פנים אינה עגולה מאחוריה כעין כ"ף (חתם סופר יורה דעה רסה).
אורכה ורוחבה
אורך ורוחב הבי"ת כשיעור עובי שלשה קולמוסים, ורוחב חללה כעובי קולמוס (דרכי משה או"ח לו א; משנה ברורה שם).
קיצר הבי"ת עד שנראית כנו"ן כפופה לתינוק שהוא לא חכם ולא טיפש, יש להחמיר ולפסול (פרי מגדים שם, ד"ה כללא דמילתא; משנה ברורה שם).
ביתי"ן גדולות וקטנות
אותיות גדולות
- ב' של בְּרֵאשִׁית (בראשית א א) היא ב' רבתי (מסורה גדולה בראשית א א).
- ויש שכתבו שאף הב' של בְּרַח דּוֹדִי (שיר השירים ח יד) היא ב' רבתי (מחזור ויטרי עמ' 683, בשם רבי יוסף טוב עלם).
אותיות קטנות
הב' ב"הב" הראשונה של הַב הַב (משלי ל טו) היא ב' זעירא (מסורה גדולה ויקרא א א; מחזור ויטרי שם, בשם רבי יוסף טוב עלם)[4].
הברתה
הברה כפולה לבי"ת: קשה ורכה (ספר יצירה ב א), וצריך לדקדק בקריאת שמע שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה (רמב"ם קריאת שמע ב ט; טוש"ע או"ח סא כג).
ב' במקום ו'
בשמות-גיטין של לעז כותבים שתי ווי"ן במקום בי"ת רפויה (בית שמואל, שמות נשים ב).