גזל עניים

הגדרה^[1] - איסור מניעת עניים מלקבל מתנותיהם.

לקט

מי שאינו מניח את העניים ללקוט לקט - שיבולים הנופלות בשעת קצירה (ראה ערכו) - מתוך שדהו, או שהוא מניח אחד ומונע אחד, או שמסייע את אחד מהם על חברו, הרי זה גוזל את העניים (פאה ה ו; רמב"ם מתנות עניים ד יב).

אסור לאדם להרביץ ארי וכיוצא בו בתוך שדהו כדי שיראו העניים ויברחו (רמב"ם מתנות עניים ד יג).

פועל

לא ישכור אדם את הפועל על מנת שילקט בנו אחריו (פאה ח ו), ואם עשה כן הרי זה גוזל את העניים. שאם בעל הבית התנה כן עם הפועל על מנת שילקט בנך אחריך, בעל הבית גוזל את העניים, כיון שהפועל ממעט לו משכרו בשביל זה, ונמצא בעל הבית מרויח משל עניים; ואם הפועל עשה כן, שלאחר פיסוק השכר אמר לבנו שילקט אחריו, הפועל גוזל את העניים (ירושלמי ופני משה פאה שם).

מניח כלכלה

המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר, בשביל לקבל את הפרט - גרגירים המתפזרים מהאשכול בשעת בצירה (ראה ערכו) - שנושר, וכן המניח כלכלה תחת הקציר לקבל לקט (יראים השלם קכ), הרי זה גוזל את העניים (פאה ז ג; רמב"ם מתנות עניים ד טז). ונחלקו האחרונים בדבר:

• יש שכתבו שאינו גזל גמור מן התורה, כיון שבשעה שמניח את הכלכלה עדיין אין שם פרט עליו, אלא שגורם ועושה תחבולה לבטל מצות התורה (שנות אליהו פאה שם; צפנת פענח מתנות עניים ד יב).

• ויש שכתבו שהוא גזל מן התורה (קרית ספר מתנות עניים שם).

הערות שוליים