גט מקדם

הגדרה^[1] - גט אשה, שהזמן הנזכר בו הוא קודם לזמן שבו נכתב, נחתם או נמסר

מוקדם לכתיבתו

גט שנכתב בו זמן מוקדם ליום כתיבתו - פסול לגרש בו (רמב"ם גרושין א כה; טוש"ע אבן העזר קכז ב)^[2].

פסול זה של מוקדם לכתיבתו הוא לדברי הכל (ריטב"א גיטין יז ב ד"ה ומהא; באור הגר"א קכז ס"ק יב), ואפילו בשעת הדחק (ראה בית שמואל קכז סק"ד).

הפסול של גט מוקדם אינו אלא מדרבנן (בית יוסף קכז ד"ה וכתב א"א; ב"ח שם), אבל מן התורה הגט כשר (בית שמואל סק"ה); ואם נתגרשה בו ובא אחר וקידשה - הקדושין תופסים בה (שו"ת תרומת הדשן פסקים יג; רמ"א קכז ב).

• יש סוברים שאם נישאת לאחר בגט זה - תצא (ר"ן גיטין פו ב ד"ה וגט מוקדם; ריטב"א פו א ד"ה ומוקדם)^[3].

• ויש מן הראשונים חולק וסובר שהגט פסול לגמרי, ואין הקדושין תופסים בה, ואינה צריכה גט מהשני, ומותרת לחזור לראשון (שו"ת הרא"ש מה ו, והביאה הטור קכז)^[4].

כשניכר טעותו

אפילו שהיה מוקדם בכמה מאות שנים - פסול, ואף על פי שניכר שטעות הסופר היא, כגון שאין מכוון יום השבוע לימי החודש, מכל מקום רוב העולם אינם יודעים החשבון, ולא מוכח מגוף הגט שהיא טעות, והרי זה מוקדם ופסול (שו"ת תרומת הדשן יא,יג).

מוקדם לחתימתו

נכתב ביום ונחתם בלילה

נכתב ביום ונחתם בלילה, שנמצאת החתימה ביום אחר, שהיום הולך אחר הלילה (ראה ערך יום), והרי הזמן הכתוב בגט מוקדם ליום חתימתו, נחלקו תנאים: חכמים פוסלים, ור' שמעון מכשיר (משנה גיטין יז א).

להלכה נחלקו ראשונים:

• יש פוסקים כר' שמעון בשעת הדחק, כשאי אפשר להשיג גט אחר, כגון שהלך הבעל בדרך למרחוק; אבל לכתחילה, כשאפשר להשיג גט אחר - פוסלים (רב האי גאון, בשם איכא מאן דאמר, הובא ברא"ש גיטין ב ט; שו"ע קכז ב, בשם יש אומרים).

• ויש פוסקים שאין הלכה כר' שמעון, והגט פסול אפילו בשעת הדחק (רב האי גאון, בשם איכא מאן דאמר, הובא ברא"ש שם; דעה א בסתם בשו"ע שם).

עסוקים באותו ענין

נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, והיו עסוקים באותו ענין בזמן שבין הכתיבה והחתימה, כגון שנמשכה הכתיבה עד הלילה, והוכרחו העדים להמתין עד שיסיים הסופר כתיבתו ולחתום בלילה (ראה רש"י יח א ד"ה עסוקים וד"ה אבל), נחלקו ראשונים: יש מכשירים את הגט (רשב"א גיטין שם ד"ה כתובתיה; טור קכז), ויש פוסלים (רש"י יח א ד"ה לא שנו; שו"ע קכז ב).

נחתם לאחר עשרה ימים

נכתב הגט ביום, ונחתם אחר עשרה ימים, נחלקו אמוראים: ריש לקיש אמר שהוא פסול לדברי הכל, שאף ר' שמעון לא הכשיר אלא כשנחתם בלילה שלאחריו; ור' יוחנן אמר שר' שמעון מכשיר אפילו עד עשרה ימים (גיטין יח א).

הלכה כר' יוחנן [לפוסקים כר' שמעון בשעת הדחק], והגט כשר בשעת הדחק אפילו מכאן ועד עשרה ימים (טור קכז, בשם הרא"ש; בית שמואל קכז סק"ב).

כשפירשו בגט שהחתימה מאוחרת

גט שנכתב ביום, ולא הספיקו לחתמו עד הלילה - אם כתבו בו לפני חתימת העדים "גט זה נכתב ביום פלוני, ולא הספיקו העדים לחתמו עד הלילה", וחתמו העדים אחר כך, הרי זה כשר, שהרי שוב אין לחוש לא משום שמא יחפה, ולא משום פירות (העיטור א מאמר א זמן; שו"ע קכז ג)^[5].

לכתחילה אין לעשות כן, מפני שמוסיף על י"ב שורות בגט (ראה ערך גט: צורתו), אלא אם כן הוא שעת הדחק, כגון גט שכיב מרע (ראה ערכו), שלא תיזקק ליבום (ערוך השלחן שם סכ"ד), אבל אם כתבו כן לאחר חתימת העדים, הרי זה פסול (העיטור שם), שיש לחשוש שמא יגוז אותה שיטה (גט פשוט קכז ס"ק יא).

מוקדם לנתינתו

גט שנכתב ונחתם באותו היום הכתוב בו, ונתאחרה נתינת הבעל ליד האשה ליום אחר, נחלקו בו ראשונים: יש סוברים שהוא כשר, ואין לחוש בו משום מוקדם (רמב"ם גרושין ב ב; רא"ש גיטין ב ד בסופו); ויש חולקים וסוברים שפסול משום מוקדם (רא"ש שם ה; שו"ע קכז ה). וכתבו אחרונים שבמקום עיגון יש לסמוך על המכשירים ליתנו לכתחילה כשנתאחר (ערוך השלחן קכז לא).

בגט הבא ממדינת הים

בעל שהביא את גיטו ממדינת הים או ממקום למקום, כתבו אחרונים שלדברי הכל כשר לגרש בו בעצמו, אף על פי שזמן כתיבתו וחתימתו מוקדם לזמן נתינתו, לפי שגט הבא ממקום אחר יש לו קול וידעו שהוא מוקדם (שו"ת הרדב"ז ד אלף שמה (רעד); תורת גיטין קכז סק"ח); ויש מפקפקים בדבר להצריכה גט אחר (גט פשוט קכז ס"ק יב).

כשאין בו עדי חתימה

אם אין בגט עדי חתימה, יש מן הראשונים סוברים שאפילו נכתב ביום ונמסר בלילה - כשר, לדעת הסוברים - וכן הלכה - שעדי מסירה כורתים (ראה ערך גט וערך גרושין), לפי שאנו שואלים את עדי המסירה מתי הגיע הגט ליד האשה בכל מקום שיש לחוש שמא יחפה, או לגביית פירות שלא כדין (העיטור מאמר א זמן).

על ידי שליח

השולח גט ממקום למקום, אף על פי שמקדים הזמן, שהרי כותבים את הזמן של יום הכתיבה, ואינו מגיע ליד האשה אלא אחר זמן - הרי הוא כשר, מפני שיש לו קול שלא נמסר ביום הכתיבה, והאשה תהא צריכה להביא ראיה מתי הגיע הגט לידה (גיטין יח א ורש"י; טוש"ע קכז ד), או שמחמת הקול שמים אל לבם לדעת את יום המסירה (תוספות שם ד"ה הנהו).

תקנת שליח לגט מוקדם

גט שנתאחרה נתינתו, אפילו לפוסלים אותו משום מוקדם (ראה לעיל: מוקדם לנתינתו) מכל מקום יש תקנה לשלחו על ידי שליח (טור בשם ר"י; שו"ע קכז ה. וראה בית שמואל סק"ו), ויש מן הראשונים סוברים שחכמים לא סמכו על הקול רק בשליח ממדינת הים שאי אפשר בענין אחר (ר"ן גיטין יח א ד"ה מותרת). לדעה זו גט שנתאחרה נתינתו אין תקנה ליתנו על ידי שליח כיון שאפשר ליתן גט אחר (בית שמואל ס"ק ו,ז), וכן נהגו להחמיר ולכתוב גט אחר (רמ"א קכז ה).

מוקדם לכתיבתו וחתימתו

וכל זה במוקדם לנתינתו, אבל מוקדם לכתיבתו או לחתימתו נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שאפילו על ידי שליח פסול, כיון שכבר נחתם בפסול (ב"ח קכז, לדעת רמ"ה ורא"ש; בית שמואל סק"ו), ולא עשו חכמים תקנה לכותבי שקרים (ערוך השלחן שם סכ"ז), וכן הסכימו האחרונים (ראה גט פשוט ס"ק יג,טו, ותורת גיטין סק"ח, וערוך השלחן שם ועוד).

• יש אומרים שאפילו גט מוקדם כזה, אם בא ממדינת הים, כיון שאי אפשר בענין אחר - כשר, ואנו סומכים על הקול שיצא על ידי השליח (בית שמואל שם סק"ו).

• ויש סוברים שאפילו כשלא בא ממדינת הים, והוא מוקדם גמור לכתיבתו או לחתימתו, אם נתנו לאשה על ידי שליח - כשר, כיון שיש לו קול (הרשב"א גיטין יח א ד"ה גיטין).

הערות שוליים