מיקרופדיה תלמודית:גרוגרת

הגדרה^[1] - תאנה יבשה בתורת מידה בשיעורי הלכה

גרוגרת היא תאנה יבשה (רש"י ברכות מא א ד"ה להוצאת) שצמקה ונתכווצה (רש"י מנחות נד ב ד"ה תאנים) עד חציה ויותר (כן משמע מרש"י שם ד"ה במנין).

בשיעורי הלכה

גרוגרת בתורת שיעור בגודלה נאמרה:

• בדיני תורה, לשיעור חיוב במלאכות שבת שבאוכלים, כשיעור חשוב לכל מאכל אדם (משנה שבת עו ב), וסמכוהו לכתוב: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן (דברים ח ח) - ארץ שפירותיה ניתנו לשיעורים, ותאנה היינו כגרוגרת (כן משמע בברכות מא ב).

• ובדינים שמדרבנן, כגון לשיעור ערובי-חצרות (משנה עירובין פ ב).

ויש שהשיעור נאמר בשטחה של הגרוגרת, כגון בשיעור נקב בחבית לטהרה מטומאת כלים (כלים ג ב).

כגרוגרת שאמרו לא גדולה ולא קטנה, אלא בינונית (כלים יז ז); ר' יהודה אומר הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות (שם), ופירשו אחרונים שאין משערים בבינונית של ארץ ישראל, אלא בבינונית של כל העולם, שהיא כגדולה שבארץ ישראל (משנה אחרונה שם. ועי' ס' שעורי תורה עמוד לח); ויש גורסים בדברי ר' יהודה: הקטנה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות, שבארץ ישראל הן גדולות משאר מדינות (מלאכת שלמה שם; אליהו רבא להגר"א שם; תפארת ישראל שם).

יחס לזית

כגרוגרת היא גדולה מכזית (תוספות עירובין פ ב ד"ה אגב, ויומא עט ב ד"ה לומר, ושם פ ב ד"ה (פ א) ושיערו, על פי שבת צא א), ומכל מקום יתכן שבית הבליעה מחזיק גרוגרות יותר מזיתים, לפי שבזיתים יש גרעינים והם קשים ועגולים ואינם נדבקים בבית הבליעה, והגרוגרות נמעכות ונדרסות ונוחות להשימן בבית הבליעה (תוספות יומא פ ב ד"ה (פ א) ושיערו, בשם רבנו תם).

יחס לביצה

הגרוגרת קטנה מכביצת תרנגולת (תוספות עירובין ויומא שם, על פי שבת פ ב), ומככותבת, שהיא כביצה או מעט פחות מכביצה (ראה ערך כותבת. תוספות שם), ונחלקו ראשונים ואחרונים כמה גרוגרות יש בכביצה:

• יש אומרים שהגרוגרת אחד משלשה בביצה (רמב"ם שבת ח ה), שכן אמרו שמונה עשרה גרוגרות הן שיעור שתי סעודות שנאמר בעירוב (עירובין פ ב), ושמונה עשרה גרוגרות הן כשש ביצים (רמב"ם עירובין א ט; שו"ע או"ח שסח ג, בסתם) בינוניות (רמב"ם שם) כשהן בקליפתן (תוספות שבת פ ב; באור הגר"א או"ח תפו סק"א), אלא שכתבו ראשונים שאינו מכוון בדיוק, והגרוגרת היא קרוב לשליש ביצה (כן משמע מהרמב"ם שבת שם; ראב"ד שם).

• יש אומרים ששמונה עשר גרוגרות הן שמונה ביצים (טור או"ח תט, לגירסתנו; שו"ע שם, בשם יש אומרים), והגרוגרת היא ארבע תשיעיות מביצה (מגן אברהם תפו, בתחילת הסימן).

• יש אומרים ששמונה עשר גרוגרות הן חמש ביצים ושליש, היינו שכל ביצה היא שלש גרוגרות ושלש שמיניות של גרוגרת, והגרוגרת היא שמונה חלקי עשרים ושבעה של ביצה (תוספות עירובין פ ב ד"ה אגב, ויומא פ א ד"ה שיערו).

• ויש אומרים שהגרוגרת היא שני שלישי ביצה (באור הגר"א שם, בדעת התוספות).

יחס לשיעורים אחרים

• שיעור גרוגרת הוא כשיעור מלא פי טלה שאמרו חכמים (משנה שבת עו א, וגמ' שם).

• רקיק קטן ששיעורו כסלע הוא כשיעור גרוגרת (גמ' שם עח ב).

לפי מידות זמננו

גודל הגרוגרת לפי מידות זמננו תלוי בגודל הביצה (ראה ערך ביצה ב), ובדעות האמורות על יחס הגרוגרת לביצה (ראה לעיל).

הערות שוליים