מיקרופדיה תלמודית:דברים ככתבם

הגדרה^[1] - דברי תורה שנאמרו, מובנם כמשמעותם^[2]

בכמה מקומות אמרו תנאים שדברי תורה שנאמרו שם מובנם ככתבם.

בניגוד למשל

יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לתנאים אחרים שמפרשים בתורת משל, כמו: וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר (דברים כב יז), שנחלקו בו תנאים:

• יש אומרים שהוא משל, וכוונתו שיחוורו הדברים כשמלה (רבי ישמעאל בספרי כי תצא רלז, וירושלמי כתובות ד ד; סתם ברייתא בירושלמי שם; סתם ברייתא בבבלי כתובות מו א; ברייתא דל"ב מידות, כו), שבאים עדיו של זה ועדיו של זה, ובוררים את הדבר כשמלה חדשה (גמ' שם), שדין מוציא-שם-רע (ראה ערכו) הוא בין בעל ובין לא בעל, ואם כן אין כאן מקום לשמלה ממש (כן משמע מהגמ' שם).

• ויש אומרים דברים ככתבם (רבי אליעזר בן יעקב בספרי שם, ובירושלמי שם, ובבבלי שם), שמלה ממש (רבי אליעזר בן יעקב בגמ' שם), ולא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל (ברייתא אחרת בגמ' שם; רבי יוסי בי רבי בון בירושלמי שם).

להלכה, אף על פי שנפסק שאינו חייב עד שיבעל (ברייתא דל"ב מידות שם; רמב"ם נערה בתולה ג י) כתבו ראשונים שזה שנאמר בתורה ופרשו השמלה לשון כבוד שנושאים ונותנים בסתרי הדבר (רמב"ם שם יב), שאף על פי שאין דין הוצאת שם רע אלא כשבעל, ואפשר לפרש ופרשו את השמלה שמלה ממש, נראים הדברים שדרך משל הוא (מאירי שם).

בניגוד לדרשה שאינה כמשמעות הכתוב

יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לדרשה שדורשים אחרים שלא כמשמעות הכתוב, כמו: לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי (דברים יד כא), שנחלקו בו תנאים:

• יש אומרים אחד גר ואחד נכרי בין במכירה ובין בנתינה (סתם ספרי ראה קד; רבי מאיר בפסחים כא ב).

• ויש אומרים דברים ככתבם (רבי יהודה בספרי שם, ובגמ' שם), לגר בנתינה ולנכרי במכירה (רבי יהודה בגמ' שם), שלא יתננה לנכרי, ולא ימכרנה לגר (רש"י שם ד"ה דברים ככתבן), שאם כדעה החולקת היה צריך להיות כתוב: "תתננה ואכלה ומכור", ולא: או מכור (גמ' שם, ורש"י ד"ה או).

בניגוד לפירוש אחר

יש שאמרו דברים ככתבם בניגוד לפירוש אחר במשמעות הכתוב, כמו: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ וגו' אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ (ראה ערך הענקה. דברים טו יד), שנחלקו בו תנאים:

• יש אומרים שמכפילות המילים (ראה ערך דברה תורה כלשון בני אדם) של "הענק תעניק" אנו למדים שאף אם לא נתברך הבית מעניקים לו (תנא קמא בקדושין יז ב).

• ויש אומרים דברים ככתבם, נתברך בית בגללו מעניקים לו, לא נתברך בגללו אין מעניקים לו (רבי אלעזר בן עזריה שם).

שני תנאים שנחלקו איזה חלק בפסוק הוא דברים ככתבם

ויש אשר בפסוק אחד נחלקו תנאים: בחלק אחד של הפסוק אומר התנא הראשון דברים ככתבם, בניגוד לתנא השני, ובחלק השני אומר התנא השני דברים ככתבם, בניגוד לתנא הראשון.

כגון במזבח-החיצון (ראה ערכו) שעשה משה נאמר: חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ (שמות כז א), ונחלקו תנאים:

• יש אומרים ש"חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב" הם דברים ככתבם, אבל "ושלש אמות קומתו" יש ללמוד מהמזבח הפנימי שאף בו נאמר: רָבוּעַ (שמות ל ב) - מה להלן גבהו פי שנים מארכו (ראה ערך מזבח הפנימי), אף כאן פי שנים מארכו; ומהו "ושלש אמות קומתו", משפת סובב ולמעלה (רבי יוסי בזבחים נט ב - ס א), שמן הסובב ולמטה שש אמות, ומן הסובב ולמעלה עד מקום הקרנות שלש אמות, וגובה הקרן אמה (רש"י שם ס א ד"ה משפת סובב).

• ויש אומרים ש"ושלש אמות קומתו" הם דברים ככתבם, אבל "חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב" יש ללמוד מהמזבח החיצון שמנבא עליו יחזקאל שאף בו נאמר: רָבוּעַ (יחזקאל מג טז) - מה להלן מאמצעיתו היה מודד, אף כאן מאמצעיתו היה מודד (רבי יהודה בזבחים נט ב), שהיה חמש על חמש מאמצעיתו לכל רוח, ונמצא כולו עשר על עשר (רש"י שם ד"ה אף כאן).

הערות שוליים