מיקרופדיה תלמודית:הלכות מדינה

הגדרה^[1] - איסור או היתר שאינו מן הדין

באיסור

ערלה (ראה ערכו) בחוץ לארץ - הלכה, בניגוד לחדש שהוא מן התורה, ולכלאים שהם מדברי סופרים (ערלה ג ט. על חדש וכלאים ראה ערכיהם). ונחלקו אמוראים: רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה - או: כהלכות מדינה (ירושלמי ערלה ג ז); ועולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני (קדושין לח ב).

הלכתא מדינה פירושה, שהנהיגוה בני המדינה עליהם (רש"י שם ד"ה הלכתא).

לסוברים הלכתא מדינה מקילים בה בנוגע לספק כמו בדברי סופרים (קידושין לט א), וכתבו ראשונים שהיא קלה יותר אף מדברי סופרים, שאין לוקים עליה מכת מרדות (ראה ערכו), ולא הותר לקרות עבריין למי שעובר עליה (שיטה לא נודע למי קדושין שם. וראה ערך דברי סופרים), וכן כתבו אחרונים שלדעתם מותר לחולה שאין בו סכנה אפילו כדרך הנאה (פני יהושע פסחים כה ב ד"ה בגמ' מר. וראה רמ"א יו"ד קנה ג, וראה ערך אסורי הנאה: שלא כדרך הנאתם). ומכל מקום יש שקראוה בשם דברי סופרים (ראה שו"ת הרשב"א ד רצד, וראה רש"י ברכות לו א ד"ה ערלה, ובצל"ח שם).

להלכה, לרוב הפוסקים, ערלה בחוץ לארץ הלכה למשה מסיני (ראה ערך ערלה: בחוץ לארץ).

בהיתר

פועל בגידולי קרקע שמותר לו לאכול בשעת מלאכתו ממה שהוא עושה (ראה ערך פועל), יש מהמלאכות שהוא אוכל בהן מן התורה (ראה בבא מציעא פז א), ויש שאוכל מהלכות מדינה (שם צג א; רמב"ם שכירות יב ט; טוש"ע חו"מ שלז ו. וראה ערך הנ"ל), שכבר נהגו כן (רש"י שם ד"ה מהלכות; טוש"ע שם). ויש מן הראשונים סוברים שאי אפשר לומר שהלכות מדינה כאן הוא מצד המנהג, שבחיובי פועלים מה שנהגו הוא דין גמור (ראה ערך מנהג וערך פועל), אלא הלכות מדינה שאמרו הם דברי סופרים שהטילו על בני המדינה (תוספות רי"ד בבא מציעא שם).

קנין שטר בקרקע

יש מן הראשונים מפרשים אותה שאמרו בענין מכירת קרקע בשטר שהלכתא היא, והסמיכוהו על כתובים (ראה קדושין ט א), שהכוונה להלכות מדינה, כלומר מנהג היה כך (תירוץ אחרון בתוספות שם ד"ה הלכתא. וראה ערך שטר).

על מנהג המדינה בדיני ממונות, ראה ערך מנהג: בממונות.

הערות שוליים