מיקרופדיה תלמודית:זבח רשעים

הגדרה^[1] - קרבן שבעליו הוא מומר, או שלא עשה תשובה על החטא שקרבנו בא עליו

בקרבנות

• בקרבן עולה, שנאמר בו לימוד מיוחד שאין מקריבים קרבן של המומר: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם (ויקרא א ב) - להוציא את המומרים (תורת כהנים שם דבורא דנדבה פרשה ב), אמרו בו אף טעם של זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה (משלי כא כז. תורת כהנים שם).

• וכן אמרו במי שעבר על מצות עשה ולא עשה תשובה אין העולה מכפרת עליו, כדרך שהעולה מכפרת על עברת עשה (ראה ערך עולה וערך תשובה), מפני שזֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה (זבחים ז ב).

• אף בקרבן ציבור אין אדם מתכפר על חטא שלא עשה תשובה עליו ועמד במרדו משום זבח רשעים תועבה, ולכן שעיר-המשתלח (ראה ערכו), שמכפר על שאר עברות שבתורה (ראה משנה שבועות ב ב), לסוברים שאין יום הכפורים מכפר אלא על השבים (ראה ערך יום הכפורים), אם לא עשה תשובה אינו מכפר משום זבח רשעים (שבועות יב ב, יג א ורש"י).

• קדשי מזבח שהיו בעיר-הנדחת (ראה ערכו) לא יקרבו, משום זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה (סנהדרין קיב ב, וירושלמי שם י ז; רמב"ם עבודה זרה ד יג). ונחלקו אמוראים בדמיהם של אותם קדשים (סנהדרין שם). הלכה שגם דמיהם אסורים (רמב"ם שם).

זבח רשעים לא נאמר אלא במומר לכל התורה, או במומר לעבודה זרה, אבל לא במומר לדבר אחד, אלא אם כן הוא מומר לאותו דבר, שעל אותו חטא שהמיר בו והביא עליו קרבן הרי זה זבח רשעים (משנה למלך שגגות ג ז).

בתפילה

התפלל במקום צואה

היה מתפלל ומצא צואה במקומו, נחלקו אמוראים: רבה אמר אף על פי שחטא - שלא בדק עד שלא התפלל (רמב"ם תפלה ד ט) - תפילתו תפילה; ורבא אמר הואיל וחטא, אף על פי שהתפלל תפילתו תועבה, לפי שזֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה (ברכות כב ב), שהתפילה במקום קרבן באה (שיטה מקובצת ברכות שם ד"ה הואיל, וראה ערך תפלה). הלכה כרבא (רמב"ם שם; טוש"ע אורח חיים עו ח, ומגן אברהם ס"ק יב בקריאת שמע, ולמדו כן מתפילה, ושו"ע הרב שם יא גם בתפילה). ואף בקריאת שמע שקרא במקום צואה הוא בכלל זבח רשעים תועבה (טוש"ע שם, ומגן אברהם שם ס"ק יב).

במה דברים אמורים שהיה במקום שראוי להסתפק בו בצואה (תוספות ברכות שם ד"ה והא; טוש"ע שם), שפושע הוא שלא בדק, אבל במקום שנמצאת שם באקראי בעלמא, כגון המתפלל בבית הכנסת, או בבית המדרש, או בבית במקום שאין דרכם בכך, אין זה פושע ואין תפילתו תועבה (רשב"א שם; טוש"ע שם). ויש מהראשונים חולקים וסוברים שכל שמצא במקומו תפילתו תועבה (מאירי ושטה מקובצת ברכות כב ב).

האם חוזר ומתפלל

בתפילה זו שהיא זבח רשעים נחלקו ראשונים אם חייב לחזור ולהתפלל: יש סוברים שהרי זה מעוות לא יוכל לתקון (תוספות ברכות כב ב ד"ה אף על פי); ורוב הראשונים סוברים שיחזור ויתפלל במקום אחר (תוספות שם בשם ר"י; רי"ף ורא"ש ומאירי ברכות כב ב; רמב"ם תפילה ד ט; טוש"ע או"ח עו ח).

התפלל וראה צואה כנגדו - יש סוברים שאף על פי שצריך לילך משם ארבע אמות (ראה ערך תפלה), אבל מה שכבר התפלל אין תפילתו תועבה (דעה א בשו"ע או"ח פא ב); ויש סוברים שאף כאן אם היה במקום שהיה לו לתת אל לבו חוזר ומתפלל (שו"ע שם בשם ה"ר יונה).

אף הנצרך לנקביו ואינו יכול להעמיד עצמו עד כדי שיעור הילוך פרסה והתפלל - תפילתו תועבה (ברייתא ברכות כג א; רמב"ם תפלה ד י; טוש"ע או"ח צב א), וצריך לחזור ולהתפלל (רמב"ם שם; טוש"ע שם).

אף השכור שהתפלל - תפלתו תועבה (עירובין סד א; רמב"ם תפלה ד יז; טוש"ע או"ח צט א).

זבח רשעים תועבה בתפילה כתבו אחרונים שהוא מדרבנן (פרי מגדים או"ח עט משבצות סק"א).

הערות שוליים